היום הוא לא היה שקט מהבוקר, חיפש את עצמו. הרבה תנועה וחיפוש של תנוחה נוחה. דנה וליבי ניסו לעזור לו, אך ללא הועיל. בנוסף על כל הצרות חוסר השקט הזה, גרם לו לבעיות סטורציה. בסופו של דבר הוא נרגע ונרדם. מתי? עשר דקות לפני שאני הגעתי (נו באמת). מאז הוא ישן כמו תינוק. בסיבוב של שש בערב החלטנו פה אחד (דנה גלינה ואנוכי) לא להחליף לו, כדי לא לעורר שדים מרבצם. בסיבוב של תשע, שהתרחש זה עתה החלפנו לו. כמובן שהוא התעורר, אז עכשיו הוא מסתכל על הספר שלו בעיניין רב, רב מאוד (אם כי לא באטרף כמו בהתחלה).
את ביקור הרופאים היום ערך לו ד"ר בטש – לל"ש (גם אוכל, גם תרופות). ד"ר ברזילי עבר פה גם כן, שום דבר לחדש. איזה כיף, זמנים טובים.
בלילה סווטה היתה האחות שלו, ולכבוד יום הולדתו (ובקשתי מפעם) עשתה פרוייקט, ואספה את נתוני המשקל של האפרוח מיום לידתו. היא השאירה לנו מכתב יפה עם המון מזל טובים בפנים. כשרואים את הנתונים, מבינים איזה מזל היה לנו, שלא התעניינו במשקל בחודשיים הראשונים – היינו מזמן מתאשפזים במחלקה הפסיכיאטרית כאן (בניין ליד) או בקרדיולוגית.
עוד יום שקט!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה