זה התחיל כאשר הגענו בבוקר. ד"ר היימן הגיע לביקורת בטן (לפני ביקור הרופאים השגרתי). לחץ פה, לחץ שם, וצואה יצאה מכל החורים (שלושה מהם למען הדיוק). הצואה בצבע הנכון (חרדל כזה), אבל לדעתו של ד"ר הימן, נוזלית מדי. הנחתו היא, שהסיבה היא אחת משתיים: האכלת יתר (בסך הכל האוכל שלו נוזלי, כך שאם הוא לא מתעכל, הוא ממשיך במעיים כנוזל) או האנטיביוטיקה (שיכולה לגרום שילשולים). אז ירדנו חזרה ל 20cc בכל סיבוב, והופסקה האנטיביוטיקה.
בשלב הזה הנשימה שלו היתה טובה, והוא אפילו הגיע ל 100% סטורציה ב 21% חמצן. לא קורה הרבה. מצב אידיאלי, זה לא נמשך לאורך זמן. בצהריים דנה יצאה לברית המילה של צור (שהשתחרר מהפגיה לפני שבועיים). בזמן הזה אפרוח חוה ירידות בסטורציה, לא רציניות, אבל מטרידות. הוחלט לעשות לו סאקשן (נקוי ההפרשות מהטובוס). עשו. הפעולה הזו כנראה עוררה איזה שד רדום, ואפרוח התחיל לרדת בצורה מהירה ומפחידה. קראנו לרופאה התורנית (ג'ורג'י), ובדיוק ד"ר רימונה נכנסה לראות מה שלומו, כשהיא כבר בדרכה הביתה (עם התיק). בזמן הנכון. היא השתלטה על העניינים. ניסתה עוד סאקשן, וכשזה לא עבד, היא החליטה להוציא ולהחליף את הטובוס. סולקתי מהחדר. ההחלפה לא לקחה זמן רב, ועכשיו יש לו טובוס בקוטר 3 מ"מ, במקום 2.5 מ"מ שהיה עד כה (אחרי האקסטובציה הכושלת של יום ראשון). ד"ר רימונה החליפה לו את שיטת ההנשמה ל – SIMV חזרה. המצב נראה בסדר.
אחרי הצהריים, בשש בערך, שוב ירידות חדות (יותר מהבורסות בחודש האחרון). ושום דבר לא עזר, אפילו אַמְבּוֹ עם 100% חמצן. במהלך הזמן הזה, ירדו פעימות הלב בצורה דרסטית (בראדיקארדיה). ברירת המחדל של הפעולות היא סאקשן (למרות שהטובוס חדש, ואמור להיות נקי ופתוח). אסתר ולריסה ביצעו. שום דבר לא יצא ... ופתאום עלתה בצינור חתיכה ענקית של ... משהו (עד עכשיו לא בטוחים איזו הפרשה יצרה את זה). דרכי האוויר נפתחו. כרגע (אנחנו בקושי חצי שעה אחרי האירוע) הוא נרגע מהעיניין (לוקח לו קצת זמן), והוא ב - 24% חמצן ו92% סטורציה. אנחנו צריכים קרדיולוג (ואולי פסיכיאטר).
פרט לנשימה היו עוד אי אלו ארועים אנקדוטליים. ד"ר בטש רשם לו מנת דם על הבוקר. לצערנו אי אפשר לקבל דם בזונדה (אלא עם רוצים לאכול אותו, כמנהג הגרמנים), לכן נדרש להכניס ערוי. הערוי נכנס במהירות (שבוע שלא דקרו אותו עבור ערוי), אליאן חיברה את הדם. אחרי חמש דקות המשאבה ציפצפה – הערוי נסתם. המצב עכשיו הוא, שיש לחץ במשאבה, וצריך לנתק במהירות את הערוי (שלא יעשה נזק). התוצאה של זה – דם מושפרץ בלחץ בכל רחבי האינקובטור (ניב, ניקיתי את הרמקול, הוא בסדר). נקיון. ד"ר רימונה הגיעה לחדש את הערוי, הפעם הדם זרם טוב.
דם
עוד בין לבין, אסתר ודנה עשו כביסה. ניקו את הכריות, שקיבל אפרוח מד"ר ברזילי אתמול (כבר התלכלכו בדם). אסתר מצאה פיתרון יצירתי לייבוש.
זהו היום הזה עד עכשיו. נקווה שלא יקרה שום דבר נוסף. מעניין אם היום הוא יעלה במשקל אחרי כל הבלאגאן.
תגובה 1:
בן פורת יוסף!!!
הוסף רשומת תגובה