יום שישי, 18 באפריל 2008

יום 86

שוב סוף שבוע, הפעם מאוחד עם חג. ביום רביעי שהרגע היה, סגרנו שנים עשר שבועות בפגיה. אז זה סוף השבוע השלושה עשר, מעניין אם זה יהיה מספר מזל (כמו ביהדות), מספר חסר מזל (כמו בנצרות) או אולי חסר משמעות מיוחדת. בכל מקרה זה יום שישי השלוש עשרה שלנו בפגיה. מכיוון שאנחנו מתחילים את חג החירות מחר, אין מה לאכול בבית החולים, ואין אפשרות ממשית להביא שום דבר. הכשירו את הפגיה על מטבחיה, אז אנחנו לא יכולים להרוס לאף אחד.

אפרופו כשרות, על פי מביני עיניין כאן בפגיה (אם כי, מאז שמשפחת אבוחצירא עזבו, אין ברי סמכא כאן כדרך קבע), חלב פרה כשר לפסח, רק אם הפרה לא אכלה חמץ, שבועיים לפני החליבה בה ניתן החלב דנן. תהינו האם זה נכון לגבי חלב-אם. זה לא נכון! חלב-אם כשר וזהו (חוץ מזה שתינוקות אינם ברי מצווה, מותר להם לאכול לא כשר). כל יום לומדים משהו חדש.

אפרוחנו, בשקילה של הלילה, עלה עשרה גרם, כך שהוא 1195 גרם. כנראה ש – 1200 גרם זה אכן רמת התנגדות. ממש רואים עליו את הגדילה, הוא תופס נפח לאיטו. עד עכשיו (כולל) העור שלו גדול עליו, כמו חליפה לא מגוהצת (מאוד מזכיר זקן), ואין לו תחת. בשבוע האחרון, הילד תופס תחת, וגם מתמלא לו העור. אנחנו מחכים שיהיה שמנמן, אם יש צורך נאכיל אותו מצות (עם שוקולד).

את ביקור הרופאים ערך היום ד"ר הימן, והוא צ'יפר את אפרוח בעוד cc אחד של חלב-אם. כך שאפרוח מקבל 21cc חלב-אם ועוד 3cc ניאוקאט. 24cc זוהי הזנה מלאה למשקלו (בהנחת 1200 גרם). ד"ר ברזילי עבר פה, וגם ד"ר רימונה בדרכה לקומה התחתונה ואח"כ בדרכה הביתה.

אפרוח היה שקט רוב היום, עסוק בלגדול. היתה לו אפיזודה של חוסר שקט לקראת ארוחת צהרים. כל מה שניסינו לא עזר, עד שדורית (האחות במשמרת בוקר) שינתה לו תנוחה ושרה לו שיר (משהו מתוכנית טלוויזיה, שיר שהיא שרה בד"כ לבן שלה), והוא נרגע.

דורית שרה לאפרוח

מחר סדר פסח. אנחנו עושים אותו כאן בפגיה. אנחנו יודעים מי במשמרת שתגיע, וכבר אירגנו אוכל. חבל שאפרוח לא יכול לשאול את הקושיות.

תגובה 1:

אורי אמר/ה...

יש לי ארבע הערות:
1. יום שישי השלוש עשרה תזהרו
2. חלב יבש זה חמץ, חלב טרי זה טעים.
3. תופס תחת!
4. חג שמח :-)