הגענו בבוקר כבכל שבת, מצויידים בקפה לעצמנו ולאחיות, אלו שאנחנו יודעים שרוצות. יפה שזה תמיד מפתיע מישהו, שיש דברים פתוחים בשבת. כשהגענו אפרוח ישן, ונשם מאד יפה. מצבו זה שימח אותנו מאוד, כיוון שהלילה הוא היה לא שקט. הילד הוא פשוט חיית לילה, מתעורר קצת לפני משמרת לילה ונשאר ער עד אחרי שתיים. אתמול כשעזבנו אפרוח היה לקראת הרדמות, כיוון שלא היינו שקטים, צילצנו בשתיים עשרה וחצי לוודא שהוא ישן. הוא לא. היה ער ומתעניין בסביבתו. הוא נרדם רק אחרי שתיים. כמובן שזה השפיע על השינה שלנו.
בבוקר הוא ישן, ישן עמוק, וזה מצבו לאורך רוב היום. אנחנו משתדלים לא להציק מדי, הוא צריך לגדול.
הימים נהיו מונוטוניים. כל שלוש שעות עושים טיפול, החלפת החיתול והפדים מהבטן, ניקוז ה - T tube, חידוש הג'לונט על הסטומות, מריחת דֶרְמַקוֹמְבִּין על הפיסטולות והאכלה כמובן. הטיפול לוקח בערך חצי שעה, אז נשאר לו עוד שעתיים וחצי לנוח. לפעמים הוא נשאר ער ולפעמים לא. בין הטיפולים ישנן שעות של תרופות. כרגע אצל אפרוח כל התרופות הן דרך מערכת העיכול (פעם זה היה בערוי).
בכל בוקר יש ביקור רופאים. כעיקרון מגיעים רופא בכיר והמתמחים, ומחליטים על פקודות היום. אצל אפרוח מגיעים רק הבכירים, מקרה מסובך. הבוקר הגיעה ד"ר רימונה, שמזמן כבר לא עשתה את זה (היא מוצבת ביחדה אחרת של בית החולים, אבל מבקרת כל יום פעמיים). היא בדקה לו את הבטן (לבקשת איזבל האחות, הבטן ניראתה לה תפוחה), בסדר גמור. לכבוד ה"אין תוסף" היא העלתה לו עוד מיליליטר באוכל (למרות ש"הוא צריך עוד 10 גרם בשביל עוד מיליליטר"), כך שעכשיו הוא נהנה מ - 27cc כל סיבוב.
כל שאר היום היה שקט. עוד ארוכה מאוד הדרך, אפילו לא עברנו את חציה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה