אפרוח קטן שלנו. כבר שבוע שלא התראנו. מתגעגעים! מאוד. מעולם לא הבנתי את המילה חלל, עכשיו אני מבין. אין מילה שיכולה לתאר את ההרגשה הזו טוב יותר. חסר משהו, והוא גדול מאוד. הרבה דברים, שנהגתי להחשיב כמהנים, נראו השבוע סרי טעם. לקחנו את הרגליים, וברחנו רחוק. ללא הועיל. לקחת את זִיוְוֹ של העולם איתך.
"זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית. אתם אינכם, ולא תוכלו לשוב"
חמוד קטן (פִּיצְ-קטן) אני מקווה מאוד, שטוב לך היכן שאתה. סביר להניח, שאחרי מה שעברת כאן, כמעט כל דבר יהווה שיפור.
אני משאיר עבורך ועבור הגוזל (אני מקווה שנפגשתם שם) את הבלוג הזה כגלעד. הוא יהיה כאן, ככל שאוכל לדאוג לכך.
עִדּוֹ, נוח בשלום.
אוהבים אותך מאוד – אבא ואמא
24 תגובות:
חושבים עליכם המון, גם אנחנו מרגישים את החוסר....מתקשים לא לשמוע את קולכם...ולדעת שאי אפשר לשאול מה שלום עדו.
מקוים שאתם נחים....מתרחקים לפחות פיזית מההתמודדות ...
אוהבים ומחזקים....חיבוק גדול..
זה כבר לא אותו הדבר.....
ג'מו, צור, ניסן, שלמה ואבוחצירא
יניב ודנה.
אין מילים שיכולות לנחם אובדן כה גדול. תהיו חזקים.
כל יום אני פותחת את הבלוג, מתוך הרגל, מחפשת את העדכון, את עדו ואותכם. אין מילים שיכולות לנחם, שולחת לכם הרבה כוחות להתמודד ומקווה בשבילכם לשנה הרבה הרבה יותר טובה
יניב ודנה היקרים!
גיליתי את הבלוג הזה לפני 3ימים. ליבי נחמץ וכאב כשקראתי את הודעת הפרידה מעדו. הייתי חייבת להבין ולגלות מה קרה ולכן בשלושת הימים האחרונים ישבתי בכל דקה פנויה וקראתי מהעדכון הראשון עד לנוכחי. הרגשתי כאילו הייתי אתכם שם בכל יום, ואני מודה לכם על ששיתפתם אותנו בכך. בעיני אתם מגדירים את המושג הורות: כזאת שמאופיינת בנתינה אמיתית, אולטימטיבית, מעבר לצרכיך ואך ורק למען הצורך של ילדך.
עדו זכה בכם כהוריו.
שלא תדעו עוד צער
אוהבת
סיון כהן
דנה ויניב היקרים
אני מאחלת לכם שבשנה זו הבאה עלינו לטובה תזכו לנחת ולבשורות טובות בלבד שלא תדעו עוד רגע של צער וחייכם יהיו מלאים בצחוק של ילדים קטנים ובריאים.
הבאתם לעולם לא רק את גוזל וקטנצ'יק אלא המון חומר למחשבה וחשבון נפש אישי לכולנו.
הייתם דוגמא ומופת בעולם שהיה כה חסר שפיות לאחרונה בו חיי ילדים נלקחו ע"י הוריהם.
גם אני כמוכם ואין מה להשוות מתגעגעת לגיבור הקטן והאמיץ.
תודה על העדכון במקומו החדש של קטנצ'יק וברשותכם אלך לבקרו.
מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם אתם אנשים מהממים.
בתי כהן..........
יניב-יקר,
עליך להניח מעתה, מספיק ודי, תנו לאפרוחים שלכם ללכת לדרכם, הם סבלו מספיק בעולם הזה--שינוחו בשלום ובשלווה על משכבם בעולם שמעבר...
ואתם זוג צעיר לכו הלאה ותבנו לעצמכם עתיד , לא לשכוח אבל גם לא להמשיך ולדוש ולעסוק במה שנגמר, אתם מפריעים לשלוותם של הגוזלים. let go
זו המשימה שלכם, וההליכה הלאה היא ההנצחה הכי טובה!!!!!
שנה טובה לכם ולכול היקרים לכם, שנת התחזקות, חזרה לחיים, והרבה בריאות.
הרבה עיניים נשואות אליכם מהמשפחה הקרובה ומהחברים שסבלו והצטערו בצערכם ועתה עליכם התפקיד לעזור לכולם לשוב לחיי השגרה המבורכת, אתם יכולים להחזיר את החיוך ואת התקווה.
מגיע לכם וגם להם. בהצלחה!!!!!
ליניב,
כמעט בלתי אפשרי לנסות ולנחם.
כבר שבוע שלם שחסרות המילים שיוכלו לעצב גדול ואמיתי כזה.
את החיוך של דנה הכרתי לפני שהכל התחיל. זה היה חיוך מדבק, שאי-אפשר להישאר אדיש בפניו, ששום דבר לא עמד בדרכו.
זה אולי נראה עכשיו בלתי אפשרי, אבל אני מקווה שבבוא הזמן תצליחו לאסוף ביחד את הכוחות הדרושים כדי ליצור לעצמכם סיבות חדשות לשוב ולחייך, גם אם בזוויתו של החיוך תמיד תישאר עוד דימעה.
נקווה לימים טובים יותר...
יניב ודנה האהובים,
מדהים כמה אנשים עדיין לא מסוגלים להרפות מעדו , ממכם ומהבלוג....
מקווים שבכל זאת הצלחתם קצת לנוח ולאגור כוחות.
נתראה בקרוב,
אוהבים גלי וירון
יניב יקר
אני פותחת כל יום את הבלוג ומחפשת
אולי כתבת עוד משהו...
גם לי קשה לשחרר את הגיבור שלכם.
מאחלת לכם שנת שלווה ורגיעה.
מגיע לכם
קרן
יניב ודנה יקרים,
כמו הרבה אחרים, גם לי קשה להפרד מההרגל של התעדכנות כמעט יומית בקורותיכם. על עידו אמרו אחרים - זה הקטן גדול יהיה, ואני אומרת - זה הקטן היה גדול! הוא השאיר חותם בל-ימחה בלבבות כה רבים, עורר רגשות, אמפתיה, איכפתיות ומעל לכל אהבה ענקית אליו ואל הוריו - אז זה היה כנראה תפקידו הקצר עלי אדמות. אין אהבה לחינם, כל ההשקעה האדירה שלכם בו, והדבקות בה עשיתם הכל, כמו גם הצוות המופלא שעמד לצדכם - הם כוח. ובפרוש השנה החדשה, הבאה עלינו לטובה, אני מאחלת לכם שהכוח הזה שאפרוח העניק לכם יתן לכם שנה שתמלא בטוב, בשמחה ובהתחדשות.
ליאורה
לכותב/ת "עליך להניח מעתה.."מאין החוצפה, עזות המצח והאטימות לפנות ליניב בצורה כזו? להזכירך יניב מתאבל על מות בניו ולא על כי התקלקלה המכונית. ורק הוא יבחר את הדרך איך להתאבל עליהם. ומי את/ה שתטיף לו במילים בוטות וחסרות רגישות כמו"להמשיך לעסוק ולדוש".לך ולאחרים שקלו מילים לפני שאתם מרשים לעצמכם לתפוס את מקומו של אלוהים.
מסכימה עם הנ"ל מה זאת אומרת "לא לדוש במה שהיה ונגמר" .אלו תינוקות נשמות טהורות שילוו את יניב ודנה כל חייהם גם כשיוולדו להם ב"ה ילדים חדשים , אצלהם זה לעולם לא יגמר ,זו לא מערכת יחסים שנגמרה ועוברים הלאה.
"אתם מפריעים לשלוותם" - באמת חוצפה של מי שבחייו לא היה צריך לקבור את ילדיו .
אני מאמינה שכוונתו של הכותב היתה טובה ומה שיצא היה בחירת מילים אומללה.
אפרוח וגוזל זכו להורים המדהימים ביותר שקיימים עלי אדמות ויכולים להוות דוגמא ומופת לכולנו
סליחה אם פגעתי ברגשותיו של מישהו, לא זו הייתה כוונתי, אני חושב שלהניח לא אומר לשכוח חלילה, פשוט חשוב ובריא להתנחם ולהמשיך, ה' נתן וה' לקח וקשה להתאושש וקשה לאושש אחרים מסביב , צריך לשאוב כוחות ולעמוד שוב על הרגליים ולהמשיך את המצווה לחיות, כי החיים הם ערך מאד יקר. מאין לקחתם את ההמלצה שלי לשכוח?? מקווה שיניב הבין את דברי נכונה, לא לקחתי לעצמי תפקיד של אלוהים חלילה, מי שמחפש פרוש כזה הוא
עצמו מרושע וחסר רגישות--חבל.
שנה טובה לכולכם, חשיבה חיובית תעזור
לכולנו, אין צורך לפגוע או חלילה להיפגע. סליחה,אני מתנצל.
למתנצל "מספיק ודי שינוחו בשלווה על משכבם בעולם שמעבר..ועוד"אתם מפריעים לשלוותם של הגוזלים let goכתבת הטפת ונזפת. האם מישהו חזר מעולם המוות כדי לספר מה כן ומה לא לעשות?וזה מה שנקרא לתפוס את מקומו של אלוהים אם לא הבנת. מפאת כבודו של המקום לא נמשיך להתנצח אתך זה לא המקום וזה לא הזמן אבל לך ולאחרים זכרו "שחיים ומוות ביד הלשון" ואיש באמונתו יחיה.וכל הכתוב לא מיניב.
לדנה ויניב היקרים מי יתן ותמלאו כרימון בילדים בעשייה בבריאות ובאהבה.שתהא שנה זו שנה של צמיחה שנה של קבלת המצוי והגשמת הרצוי.אמן.
קטנצ'יק
רק רציתי שתדע שעדיין חושבת עליך וזוכרת אותך בכל יום
התמונות המדהימות שלך הן מה שנשאר ממך .
לילה טוב ילד ד"ש לגוזל.
יניב ודנה יקרים
עבר כבר זמן מה מאז שעידו עזב אותנו
ועדין כל פעם כשאני מגיעה למשמרת אני באופן אנסטנקטיבי מסתכלת מהחניה לחדר וכל פעם רואה שהוא חשוך
כשאני הולכת למקרר לקחת חלבים אני פשוט לא מסוגלת להסתכל על הדלת הסגורה,עידו היה אדם מאוד מיוחד שיצר אפקט אדיר על הסביבה שלו ועל כל מי שהיה לו קשר אליו
חשבתי המון למה הוא הגיע לכאןולמה הוא היה צריך לסבול כל כך לשווא
והיום הגעתי למסקנה שהוא לימד אותי על אהבה על מסירות על נחישות ועל עוצמה ואני בטוחה שהוא לימד משהו כל אחד שבא איתו במגע
הוא לא היה כאן לשווא!
יניב,
אני לא יודע לנחם וגם גרוע בזה, לכן לא ארבה במילים - רציתי להגיד שזה כואב. כאב לראות אותך יום-יום ולחשוב על מה שקורה ויותר כואב עכשיו כשאר התינוק איננו.
אני יודע שלכל ימיך תישאר עם האובדן ורק אוכל לקוות ולאחל לך ולדנה שנים יותר טובות.
שלא תדע עוד צער,
יבגני
חלמתי חלום.
מאד מוחשי, מאד אמיתי.
עדו היה בערך בן שנתיים, מתוק בלונדיני, רזה וארוך. אמא שלו לקחה אותו בזרועותיה, חיבקה ונישקה אותו כשהוא עטוף במגבת תכלת אחרי אמבטיה.
התעוררתי.
לא יודעת לפענח חלומות.
בעז"ה תזכו לבית מלא בילדים בריאים, חמודים וצוחקים.
גם אני חלמתי חלום בו ראיתי את דנה כאם לשלושה ילדים.
בחלום דברנו על עדו ועל מה שעבר עליה אמרתי לה את כל מה שרציתי לומר לה תמיד.
קצתי מהחלום בהרגשה של מעין סגירת מעגל.
דנה - ב"ה תבורכי בילדים בריאים,אך בדבר אחד אני בטוחה,ילד מדהים כעדו ישאר לתמיד יחיד ומיוחד במינו.
נ.ב :אין יום שעדו לא במחשבותיי הוא נכנס עמוק ללב פשוט גרם להתאהב.
מאלת לך וליניב את כל האושר שבעולם , אתם ראויים לו.
ב.כ
יום שהפך לשבוע ,שבוע שהפך לחודש, ועוד יום, ועוד שבוע ,בלעדיך.
קטנצ'יק יקר ,רק רציתי שתדע שמליבי לא חלפת ,נזכרת בך בכל יום, השארת חותם בליבי לעד .
מקווה שבאמת מצאת את מנוחתך ואתה שלו ורגוע כמו שלא היית כאן.
שמור על הוריך מלמעלה ושלח להם כוח.
זוכרת אותך תמיד........
ב.כ
דנה ויניב שלום
האמת עד כה לא ידענו על קיומכם ואתם לא על קיומנו ויכול להיות שהחיים היו זורמים כך לעולמי עד .אלמלאי עובדה מצערת שיקירינו הם אלה שזכו להיות קרובים כל כך אחד לשני.
איציק שלנו הלך לעולמו מספר ימים לפני יקירכם והיום הוא נמצא ממש קרוב לעידו שלכם.איציק שלנו היה אבא לשני זוגות תאומים והוא גידל את ילדיו בהרבה אהבה וחום דעו לכם שאם איציק שלנו ליד עידו הוא שומר עליו
עידוצ'יק
לא נשכחת ולא תשכח , מידי פעם אני נכנסת לבלוג לבקר אותך, מקווה שהתאקלמת בביתך החדש,ושוב שמור על הוריך ושלח להם כוחות להתחיל מחדש.
דנה ויניב היקרים,
אתמול היה יום ההולדת של עידו וגוזל. חשבנו עליכם הרבה (כמו גם בשאר החודשים שעברו). את גוזל לא זכינו להכיר אבל עידו נשאר ויישאר בליבנו לעד. הילד הגיבור הזה והכוחות שהיו לו הם השראה לכולנו.
אוהבים אתכם מאוד, מתגעגעים אך מבינים ומאחלים לכם את כל הטוב שבעולם.
שולי וגיא.
הוסף רשומת תגובה