יום חמישי, 10 באפריל 2008

יום 78 - מתוק לו, מתוק לו

1110 גרם, זה המשקל של אפרוח על פי השקילה של הלילה. ירידה קלה של חמישה גרם. אולי לא ירידה, אלא עליה מזערית, בקיזוז הנוזלים של יום קודם. אנחנו התחלנו לאחרונה להסתכל על המשקל ברמה יומית, דבר שלא ממש עניין לפני כן. הצוות כאן מסתכל על המשקל ברמה שבועית. זה מנקה רעשים כמו השונות של אתמול והיום. ההסתכלות ברמה יומית הינה יותר בשביל העיניין ומקרים חריגים. לא יעזור. אותנו זה תמיד יעניין. לו יכולנו לשים אותו על המשקל כל היום, ולראות את ההשתנות ברמה השנייתית, היינו עושים זאת.
אולי בעקבות זה, ואולי לא, הוסיפו למינון המזונות של אפרוח גם 1cc ניאוקאט בכל סיבוב.

על הבוקר לקחו לו דם לספירה. בספירה נראה היה, שה – pCO2 שלו חורג מהנורמלי לכיוון מעלה. זאת אומרת שהוא לא מאוורר – הנשמה בחסר. יש כמה דרכים לתקוף בעיה כזאת (כבר היינו שם בעבר), והיו פה ויכוחים בין הרופאים לגבי התגובה לממצאים ("קינאת סופרים תרבה חוכמה"). בסופו של דבר הוחלט לשנות את שיטת ההנשמה ל – HFVO. כך שמהצהריים, אפרוח מונשם בשיטה החדשה. ההרגשה בגדול היא של חזרה אחורה בזמן (כמו תמיד שעוברים לשיטה הזו), אבל זה עושה לו טוב. בבדיקת ה'גזים' האחרונה שעשו לו, הערכים חזרו למקום שבו הם צריכים היו להיות.

פרט לנושא ההנשמה, התגלה, שכמות טסיות הדם שלו נמוכה. הוחלט לא לתת לו מוצרי דם. ההנחה היא שעם בטן מבולגנת כמו שלו, הטרומבוציטים כנראה מתבזבזים על שטפי דם כאלה ואחרים. זאת אומרת יש יצור שלהן, אבל הן מושמדות.

בגלל סיפור ההנשמה, התחילו שוב לתת לו סטרואידים, זה מפתח את הריאות. כיוון שאין טוב בלי רע, זה גם עושה אותו עצבני ובעל נטיה למצבי רוח. מרגישים את זה. כאשר הוא עירני, הוא בוכה הרבה. מסכנון.

אם אין טוב בלי רע, אז אין רע בלי טוב (האמנם? נקווה). הפעולות הכואבות האלו ('גזים', ספירת דם, סטרואידים וכו') גורמות לו סבל רב, אז דנה וגלינה צ'יפרו אותו. הן טבלו מַטוֹש בגליצרין מתוק, ומרחו לו על השפתיים (זה גם טוב נגד יובש, כמו שפתון). אפרוח אוהב מתוק, מסתבר. הוא קיבל את הממתק הראשון שלו, וליקק שפתיים.

תגובה 1:

לירון ויאיר אמר/ה...

אוי, פשוט מתוק לקרוא את זה.
אוהבים.

לירון ויאיר