יום שני, 8 בספטמבר 2008

יום 229 - בידוד מוחלט

מעניין מה יהיה הדבר הבא.

אתמול כשחשבנו על זה, היינו קצת ציניים. הגיע היום, והציניות הפכה למעשה. את המקרים הכתובים בספר כבר עברנו, עכשיו אנחנו כותבים פרקים חדשים.

אותו משטח, שנלקח בשבוע שעבר, ואתמול חזר עם תוצאה חיובית, חזר היום עם תוצאה סופית. יש שם לחיידק שצמח שם. Acinetobacter baumannii. כפי שהוא הוגדר פה – חיידק אללה יוסטור. הוא מסוג חיידקי בית החולים. כזה שמסתובב כאן, ועובר ממשטח למשטח, עד שהוא מגיע לאחד החולים (מישהו לא רחץ ידיים? אולי). היום זה עִדּוֹ. לחיידק שתי צורות עמיד ולא עמיד (לאנטיביוטיקה הכוונה). עוד לא ברור באיזה מהם זכינו. החיידק לא נמצא בדם, אלא על הפצעים הפתוחים בעור (במקרה של עדו).

ננקטו כמה צעדים. מעתה החדר הזה הוא בידוד מוחלט. נכנסת, אין יציאה (אלא אם זה ישר החוצה מבית החולים). חלוקים, כפפות, כל הגשאפט. על הפצעים מורחים מעתה סילברול (משחה אנטיביוטית לעור, בעיקר נגד כוויות), אולי זה יהרוג את מה שיש שם. עדו מתחיל אנטיביוטיקה חדשה אונצין (Unasyn), נגזרת של אמפיצלין (פניצילין חצי סינטטי) וסוּלְבָּקְטָם. נו, שם עוד לא היינו.

דנה הגיעה עד 'בקטריולוגיה' היום, כדי לבדוק, אולי יש משחת קסם שאפשר למרוח, ולהלחם בחיידק. אין.

חלק מהרופאים מוטרדים מהזיהום, וחלקם לא מיחסים לו חשיבות מיוחדת (בסך הכל הוא לא נמצא בזרם הדם). אנחנו, מתוקף תפקידנו, מוטרדים, מוטרדים מאוד. הנה יש עוד משהו שצריך לחכות לו, כאילו לא הספיקה המנה עד כה.

פרט לכך הכל כרגיל. המנשם עדיין כאן, ומחובר לעדו, עדו עדיין מטושטש, ואנחנו עדיין במצב המתנה. רוב היום התעסקו בחיידק החדש. בגללו הוחלט לוותר על סטירואידים היום, אולי מחר (לא רוצים להעמיס).

בדיקות דם שנלקחו היום, חזרו, והן כרגיל. נראה שקצת חסרות לו טסיות דם, לכן בנוסף למנה היומית של פלסמה, הוא קיבל גם מנת טרומבוציטים. הבילירובין הכללי עלה (באסה), אבל חלקו של הלא ישיר קטן (איזה יופי). זה אומר, שהכבד בכל זאת עושה עבודה.

מבחינה נשימתית עדו משתפר לאיטו. הורידו לו לחצים, הוא מספק הרבה נשימות משל עצמו. הוא עדיין זקוק לאחוז חמצן גבוה מאוויר החדר. יש מי שתולה את הבעיה בריאות, בהמצאות החיידק החדש (אחת מהפתולוגיות שלו היא דלקת ריאות). בכל מקרה ההפטרות מהמנשם, עוד לא כאן.

התזונה שלו נשארה כשהייתה. רוצים שהוא יגדל, וכמה שיותר מהר. שתן וצואה הוא מספק בכמות ובאיכות ראויות לציון. עדו הרבה פחות בצקתי היום, סוףסוף רואים את הפנים היפות שלו (בתוספת טובוס, כמובן). לפחות משהו חיובי.

8 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

חזקו ואמצו. מהכרותי עם הקטנצ'יק בחודשיים וחצי האחרונים אין לי ספק שגם על זה הוא יתגבר, אני באופן אישי מאוד מאמינה בקטנצ'יק ובכוחותיו המיוחדים השמורים רק לקטנטנים ששורדים כנגד כל הסיכויים (מנסיון אישי לשמחתי)

אנונימי אמר/ה...

עוד יהיו הרבה דברים חיוביים בעזרת השם.מתפללים ומקווים.

אנונימי אמר/ה...

גם היום לא נוותר ונמשיך ונאמר" זה הקטן גדול יהיה". אמן.

אנונימי אמר/ה...

מחזיקים לכם אצבעות ושמחים יחד אתכם על כל פיסת מידע חיובית. מי יתן ויתמלאו משאלות לבכם. ואנחנו ממשיכים להתפלל.היו חזקים.

אנונימי אמר/ה...

ברור שהוא עם "פנים יפות" והוא עוד יסובב ראשים וישבור לבבות. מאמינים ומתפללים.

אנונימי אמר/ה...

ועוד פעם נשלח חיבוקים והרבה אנרגיות חיוביות
ומתי שהוא רכבת ההרים הזו תיגמר (בטוב)
כזכור עדו הוא בן אריה וככזה הוא
מתנהג
לילה טוב לכולם

אנונימי אמר/ה...

אני בטוח שעוד עליה קטנה במשקל תעזור ותחזק אותו והוא יצא מזה.
עדו, כל הכבוד, אני בטוח שעם כל הכח והרצון שלך תגיע רחוק

ממשיך לעקוב ומאמין בכם

אורן

אנונימי אמר/ה...

תקוותי איתכם תהיו חזקים ואמיצים.
חנה