אפרוח, עִדּוֹ, אפרוחוּל, עדו קטן, פּוּצְקָה, פּוּשוֹן, עדו-שָׁה, פִּיצָה, טרזן ... קצרה היריעה מלכתוב את כל השמות וכינויים, שהיו לך. כולם מעידים על אופייך המדהים, והרגש שעוררת בכל רואיך ומכריך.
חמוד שלנו, כבר לפני שבעה וחצי חודשים היה ברור, שאתה החזק והעקשן, מבין האנשים שהכרנו. אחרי הניתוח הראשון, שקראו לנו להפרד ממך, ויכלת לזה, היה ברור איזה אופי יש לך. גיבור!
היום בבוקר החזקת את הבובה שלך, וחיבקת את צינור החמצן שלך. עשית את אמא שלך כל כך גאה. אפילו במצבך הצלחת להתקדם כמו ילד רגיל.
שמונה חודשים היית איתנו. שמונה חודשים היינו איתך. אנחנו לא מצטערים על שום רגע, שהיינו איתך. ראינו אותך גדל מפג לתינוק. שמחנו בכל הצעדים המוצלחים, בכינו בכל הכושלים. בכך הכרנו אדם בעל שעור קומה ואוהב חיים. אדם שנועד לגדולה, אישיות!
החיים שלך כאן לא היו קלים. לא מְקָבַּלות הפנים, היותר מוצלחות למקום חדש. את פניך קיבלו ציפצופים וזריקות. צינורות בגרון ומדבקות על העור. אור מסמא וכאבים. את כל אלה, ואחרים קיבלת בגבורה. רצית להתקדם. התקדמת. כנגד כל הסיכויים. פעם אחר פעם. התקדמת. כאשר כולם היו מיואשים, כשהרגשנו את הקיר בקצה המנהרה, יכלת לזה והתקדמת.
אני מקווה, שאכן הסיפורים נכונים, ועברת לעולם שכולו טוב. כאן, לא היה לך טוב. אם רע כלשהו נגרם באשמתנו, בהשתדלות שלא עשינו, או בכזו שעשינו יותר מדי, אנחנו מצטערים. עשינו כפי הבנתנו, ולפי צו ליבנו.
הרבה אנשים אהבו אותך. נכנסת להם ללב. האחיות והרופאים לקחו אותך אישית. אתה זוכר את מצעד האחיות בתחילת כל משמרת, או את עשרות הפעמים שרופא בא לראות אותך במהלך תורנות, גם אם הוא לא מוצב בפגיה. אהבו אותך אנשים שמעולם לא הכרת, ולא הכירו אותך באופן אישי. מי שראה אותך, מייד התאהב. המבט הזה שלך, השואל המתעניין, המיס לבבות רבים.
השארת פה חותם בל ימחה.
אפרוח קטן שלנו, אנחנו כבר מתגעגעים.
עִדּוֹ חמוד שלנו אוהבים אותך.
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. [אמן]
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. [אמן]
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. [אמן]
לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]
עדו נפטר בשתיים וחצי אחרי הצהריים בידיים שלנו, ומבט חודר בעיניים.
הלוייתו תתקים מחר 19.09.2008, בקיבוץ גבעת השלושה, בשתיים עשרה בצהריים.
64 תגובות:
דנה ויניב היקרים כואב לנו על אובדנכם. אנו משתתפים בצערכם . העוצמות הנפשיות שהפגנתם והתקווה שהייתה לכם ראוייה לציון והערכה רבה אתם אנשים מדהימים ותמשיכו להיות חזקים. מי ייתן והעתיד יאיר לכם פנים ותהיו מאושרים אוהבים אתכם המון משפחת צור.
לא!!!!!
התמונה המדהימה של עדו, התקוות , המשאלות והתפילות. חשבנו,האמנו היינו בטוחים שיהיה אחרת...ועכשיו תחושת הריקנות והאובדן הגדול.
עדו ישאר בליבנו תמיד ונתפלל על נשמתו הטובה
אוהבים ומחבקים אתכם חיבוק עם הרבה כח להמשיך
" איך נפלו גיבורים".לעידו הגיבור הקסום והפילאי בנכוחותך הקצרה לצערנו בעולמנו הקטן הצלחת ללמד אותנו שיעור מאלף בנחישות ובגבורה ראויים למופת ודוגמה.דנה ויניב היקרים צר לנו מאד על אובדנכם ואשרי עידו המלך שזכה להיות בנכם דבר שהוא לא ברור מאליו בעידן בו אנו חיים. .יהי זכרו ברוך.
בוכה אתכם על הגיבור שהלך לעולם שכולו טוב. כל כך קשה לקרוא את מילותיך. כל כך קיוויתי אתכם לנס שלא בא.
מנסיוני המר קשה לי להבטיח שמחר זה יכאב פחות. זה לא. הכאב יהיה עמכם תמיד, תתעוררו איתו בוקר בוקר, ותלכו איתו לישון. אני כן יכולה לומר, ממרום שלוש שנות האבל הפרטי שלי, שהכאב מתעמעם עם הזמן, לומדים לחיות איתו.
הלוואי שלא הייתי מרגישה צורך לכתוב את הדברים האלו. הלוואי שיכולתי לשמוח בשמחתכם עם הודעה על נס
עידו הקטן. מקווה שאתה במקום שכולו טוב. שומר שם על כל הקטנים שהלכו בטרם עת. כנראה שהם זקוקים לגיבורים כמוך שם למעלה.
לדנה ויניב ההורים של עידו ותמיד. עקבנו כל ערב בדריכות מלאת ציפיות לבשורות טובות ואכן לפעמים כך היה ולפעמים נפלנו יחד אתכם לתהומות הייאוש והספק. אך בדבר אחד לא פקפקנו, במסירותכם ,נחישותכם, ואהבתכם הטוטלית.החזרתם לערך הורות את מעמדו הנשגב ועל כך תבורכו. אל לכם להתייסר שמא טעיתם. עידו המואר זכה מעצם היותו בנכם יותר מהרבה ילדים שלא זכו בהורים כמוכם .תנחומינו.
יניב ודנה, אומנם אנחנו לא מכירים אבל עדו הצליח להכנס לי ללב. כמו שאמרת הוא נגע בלב כולנו. הדמעות לא מפסיקות לרדת ואני מרגישה כאב בנשמה. מי ייתן ולא תדעו צער ותזכו להחזיק בחיככם פרח נוסף שימלא את החלל שבליבכם. שוללחת לכם אהבה וחיבוקים גדולים. היו גאים בכך שעדו בחר בכם להורים בזמנו וביעודו הקצר.
יניב ודנה,
אני בוכה אתכם.
עדו נולד כמה חודשים אחרי ארז ועקבתי יום-יום אחר התפתחותו ממש כעל בני שלי. נקשרתי אל חיוכו החמוד, אל מבטיו הנבונים. איזה ילד מקסים.
אני כואבת ומצטערת כל-כך.
אתם מופת לכל הורה.
שלא תדעו עוד צער
שלכם בלב שבור,
ורד.
לדנה ויניב היקרים והאהובים שלי ,אוהבת וכואבת עמוק בנשמה ,מי ייתן ולא תדעו יותר צער.
ליניב ודנה היקרים,
אני בוכה ואבלה יחד איתכם ועם כל מי שנפשו נקשרה באפרוח-עידו על שאיננו. גדולתו עמדה ביחס הפוך למימדיו הזעירים - ידע התינוק המופלא הזה לאיזה הורים מדהימים נולד, ונלחם להשאר איתכם, כפי שנלחמתם אתם שישאר עימכם. כל ימיו עלי אדמות היו קצרים, אך לימד גדולים ובוגרים ממנו מה היא אהבה, מסירות, נחישות, התגברות על קשיים ועמידה ביסורים.
זכרו יהיה ברוך לנצח.
ליאורה
יניב ודנה הגיבורים.
עצוב.
שלא תדעו לעולם צער.אמן.
דנה ויניב היקרים
אני בוכה איתכם, אין לי מילים לנחם.
עקבתי אחריו ואחריכם מרחוק, התפללתי המון המון בשבילו וכל כך כל כך קיוויתי לנס שלא הגיע.
מצטערת שלא אוכל לבוא מחר להיות איתו ואיתכם בדרכו האחרונה.
מחבקת אתכם ומאחלת לכם רק טוב
לדנה ויניב
כ"כ עצוב לקרוא, אני קוראת שורות אלה ודמעות בעיניי. יחד איתכם מרחוק עקבתי אחרי סיפורו של עידו המופלא שלכם, איזה ילד, איזה גיבור, הוא כ"כ נכנס ללב של כולנו הלוואי שלא תדעו צער,
מחזקת את ידיכם מרחוק, ומתפללת לנשמתו של עידו, שיגיע למקום שמלאכים מגיעים אליו, הוא לא ידע מנוחה בחייו הקצרים ועכשיו יוכל לנוח
מעריצה אתכם הורים נפלאים שכמותכם
אתם מהווים דוגמא לכולנו,
כל כך כל כך עצוב. עוקבת בדריכות אחרי הבלוג שלכם, אחרי עדו, ומתקשה לקבל.
אתם הורים מדהימים, ועדו התברך בכם. אני משוכנעת שכל מאבק על נשימה שחווה היה רק בזכותכם.
ברוך דיין האמת
יהי זכרו ברוך
שנה ויניב היקרים. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
אין לי מילים - הייתם גיבורים שלי איך שהתמודדתם בחודשיים האחרונים וכמה נלחמתם. הרקשתי שאני מכירה אותכם ורק חכיתי לחדשות הטובות. תהיו חזקים
דנה ויניב היקרים,
כאב לנו לשמוע את הבשורה המרה.
אתם אנשים מדהימים וחזקים.
אנחנו מאחלים לכם שלא תדעו עוד צער
שתדעו רק אושר ובריאות.
אוהבים אתכם ירון והדס
דנה ויניב היקרים
עקבתי בדריכות יום אחר יום , בתקווה לשמוע בשורות טובות,
אני עדיין מתקשה להאמין שעדו איננו הוא היה כזה גיבור ולוחם ,ואני מקווה הוא נמצא עכשיו במקום טוב יותר.
רציתי להודות לכם ששיתפתם אותי בסיפור שלכם, אני מאחלת לכם שתמצאו נחמה, עדו ישאר בליבי לנצח.
ורד
אני משתתף בצערכם
כל כך חבל לי. אני לא מאמין שהנורא מכל קרה, הייתי בטוח בכל ליבי שעדו יצא מזה
שלא תדעו עוד צער, ועדו, תמיד נזכור אותך, את האופי המדהים שלך.
אורן
ליניב ודנה - מאבקו של עדו לחיים היה מעורר השראה, תעצומות הנפש שלכם - מדהימות. אין לנו מילים עכשיו, רק מחבקים אותכם, ועצובים נורא נורא.
הוא התגבר במסעו על כל כך הרבה דברים, שהאמנו בכל לבנו שהכול יסתיים בטוב
רוצים לומר לכם, שילד מדהים זה סחף אותנו בעוצמתו ונכנס חזק לליבנו, ואהבנו אותו. עדיין אוהבים, וכואבים
גיל-עד, (שעקב כל הזמן), ושני
כל-כך עצוב, שאין מילים...
תהיו חזקים, אתם ראויים להערצה.
נדב
דנה ויניב יקרים
ליבי איתכם ושולח לכם חיבוקים חמים.
אתם מדהימים בעייני ואני יודע שעדו קיבל בחייו אהבה גדולה!
אני מאחל לכם טוב
באהבה
אליקו
הלב כואב מצער
מאחלת לכם רק טוב
יהיה זכרו ברוך
"נומה נומה ילד ניצחי" באת אלינו לרגע ונדמה כי היית שם תמיד בחייך המיוחדים נשזרו הכאב הסבל הספק הפחד אך בעיקר השמחה. השמחה בכל עליה בגרם, השמחה בכל תנועה, חיוך ומבט .ובעיקר השמחה בכל יציאה נכונה ואת כל זה ידעת לעשות בגבורה ובנחישות האופינית רק לך.נוח לך ילד פילאי וקסום כי היית מן המעולים שביננו.
אני פשוט לא מאמינה זה לא מגיע לקטנצ'יק הזה ולא לכם עדו שנכנסת לי כל כך ללב כאילו היית שלי דאגתי היתה נתונה לך יום ולילה מקווה אני שעכשיו לפחות אתה שלו יותר לא יציקו לך מלאך קטן
שאלוהים יתן כוח להוריך לפחות זכית להורים מדהימים שעשו בשבילך הכול עדו היקר היתה לי זכות להכיר אותך גיבור קטן אני מחבקת אותך מכאן נוח על משכבך בשלום
דנה ויניב - מצטערת אבל אני לא יודעת מה להגיד לכם תנחומיי וב"ה שתזכו לילדים רבים ובריאים שלא תדעו עוד צער לעולם
הלב שלי שבור, אין לי מילים.
כואב את כאבכם.
יהיה זכרו ברוך
אוהב
ליאור
לדנה ויניב היקרים משתתפים בצערכם הכבד מי יתן ומשמים תנחמו.
אכן פרידה. פרידה מתינוק גיבור חייל.תינוק פילאי בגוף זעיר ובגבורה אלוהית. פרידה מתינוק קטן שנאבק בעזות ובנחישות מדהימה. פרידה מתינוק ששמו בישראל הוא עידו שניסה בכל כוחו להאבק בתוכניותיו של האל ולא ידע בתמימותו ,כי נסתרות דרכי האל. יהי זכרך ברוך ,אפרוח.
אכן פרידה. פרידה מתינוק גיבור חייל.תינוק פילאי בגוף זעיר ובגבורה אלוהית. פרידה מתינוק קטן שנאבק בעזות ובנחישות מדהימה. פרידה מתינוק ששמו בישראל הוא עידו שניסה בכל כוחו להאבק בתוכניותיו של האל ולא ידע בתמימותו ,כי נסתרות דרכי האל. יהי זכרך ברוך ,אפרוח.
לדנה ויניב לבנו יוצא אליכם.כואבים אתכם בוכים אתכם. מי יתן ולא תדעו עוד צער.
הלב לא יכול לעכל ולקבל לא יכולה לעזוב את תמונתך עדו קטנצ'יק לא האמנתי אפילו לרגע שהסוף הזה יכול לבוא כאופציה אני מדברת אליך מלאך קטן והלב נשרף לא מאמין לא מעכל למה????????????????????????????
אני מנסה להתנחם שעכשיו אתה כבר לא סובל אבל הלב כל הזמן שואל למה?
נום לך תינוק קטן הלוואי וכל זה היה רק חלום רע .
גיבור פייטר קטן אבל ענק כל אלה שמות שנועדו ליחידים כמוך.
מחבקת אותך מכאן כואבת ומתאבלת פשוט לא מעכלת
אעשה הכול כדי להיות איתך מחר בדרכך האחרונה......
לילה טוב קטנצ'יק בפעם האחרונה
היום נפרדנו בכאב צורב מנשוא מעידו התינוק שלימד אותנו בתעוזה, גבורה ובנחישות בלתי מתפשרת, מהי עמידה איתנה.קיוונו, התפללנו, והאמנו שגם משבר זה יחלוף וימוג כמו האחרים אך לדאבת ליבנו ,לא כך היה הפעם. מישהו שם למעלה החליט בשביל עידו שהמאבק ההירואי שלו ידום וכי הוא ראוי לשבת שם למעלה עם מלאכי השרת. ואכן כך יאה וכך נאה למלך שכמותו.ברוך תהיה בדרכך האחרונה ובביתך החדש.אמן.
דנה ויניב היקרים.
כבר חצי שנה אני לא הולכת לישון מבלי שהתעדכנתי ביומו של האפרוח. של עדו. בלי לשים לב הפכתם לחלק בלתי נפרד משגרת היומיום שלי. כל יום קיוויתי שניפרד, שיניב לא יכתוב יותר. כי לא יהיה מה לכתוב. ואפילו שהמחשבה על להיות רחוקה מעדו, הילד שהפך בלי משים לחלק מחיי, ולא לדעת מה קורה לו הייתה קשה לי - תכננתי איך אהיה חצופה ואבקש שתמשיכו לעדכן סתם כך על שגרת יומו של ילד יפה חייכן ובריא. כבר כמה שבועות שאני יודעת שהמצב לא קל, ועדיין בלב לא האמנתי שמישהו ייתן לילד גיבור, שסבל כל כך הרבה בגבורה ובשקט, שעמד בפני כל האתגרים שהעמיד לו העולם החדש אליו הגיע, לא האמנתי שמישהו ימנע ממנו לגדול. שמישהו ימנע מאיתנו להנות מחברתו כשיגדל ויהפוך לאדם בוגר ונפלא. כשראיתי את המילה פרידה זעקת שבר פילחה את החלל. ועכשיו הכל נגמר, ואין לי מילים להתחיל לנחם, ולהסביר לכם עד כמה נגעתם לליבי ובליבי. אתה יניב, וגם יתר המגיבים כתבתם עד כמה גיבור היה אפרוח. הוא אכן היה כזה. אבל אין בכך כל פלא. היו לו הורים גיבורים. שהורישו לו את הנחישות, ואת האומץ, ואת הכח, ואת האהבה הגדולה לחיים. אלה לא היו שמונה חודשים קלים עבור עדו. אבל הוא קיבל בשמונת החודשים הללו אהבה שמספיקה לשמונה שנים. היו סמוכים ובטוחים שההורות הנפלאה שלכם הקלה את יסוריו. אינני יודעת איך מצליחים להמשיך הלאה, אני גם לא רוצה לחטוא לקשר האמיץ שלכם עם עדו ולחשוב שאפשר באמת להמשיך. אבל אני יודעת שאם יש שני אנשים בעולם הזה שמסוגלים לזקוף קומתם ולהביט קדימה -זה אתם.
אני יודעת שפה נחתם הפרק ה"משותף" בחיינו, אבל דעו לכם שבכל יום בשעה הזו, אחשוב עליכם, ועל אפרוח הגיבור, ואשלח לכם את כל הכח שבידיי כדי שתוכלו להמשיך הלאה.
מי יתן ובאמת לא תדעו עוד צער.
יהי זכר תינוקכם המדהים ברוך.
ליניב ודנה היקרים,
מי יתן ולא תדעו עוד צער.
כואב ועצוב ומשתתף בצערכם.
אורן.ד
עידו- אתה כעת בגן השעשועים שבשמיים,
עם כל הילדים שנולדו מוקדם מדיי ומותם חמד אותם.
עם כל הילדים שסבלו כאן יותר מדיי.
רוצה להאמין ששם טוב יותר.
ולהוריך המדהימים,
שכמונו, לא ראו דרך אחרת
מלבד להאמין בך,
מבקשת למסור את תנחומיי.
מבקשת למסור לכם,
שאחרי החושך הנורא שאתם נמצאים בו,
מבליחה אט אט קרן אור.
לעיתים היא נסתרת,
אבל היא מגיעה.
המשיכו להיות אחד בשביל השני,
אל תרפו מהיחד.
עידו, אחיך מקבל אותך כעת, בגןו השעשועים של השמיים
ועוד חברים- ילדים מלאכים.
נוח בשלום אפרוח.
סבלת מספיק.
כעת זמן המנוחה.
יניב ודנה,
כותבת ומוחקת ושוב כותבת ומוחקת, פשוט אין מילים לנחם ואין מילים להביע את עוצמת הכאב והצער.
אתכם בכאבכם.
דנה, הכרתי אותך בזמן שביתי היתה בפגיה והתחברנו מיד.
לאחר שהשתחררנו הכרתי את הבלוג ובזכות הכתיבה הרגישה, הכנה והאמיתית של יניב, נכנסתי לעולמכם.
עברתם תקופה קשה מנשוא עם מעט רגעי אושר שבהם עדו גילה לכם את חוכמתו ונחישותו. כואב הלב והדמעות זולגות בלי הפסקה על הילד האמיץ עם הנשמה הגדולה.
יניב ודנה, שלא תדעו צער, שתתחזקו ותתגברו ותזכו לילדים בריאים ומאושרים.
טלי
דנה ויניב יקרים,
בצער גדול אני נפרדת יחד אתכם מעידודו הגיבור.הפסד גדול הוא לנו, אין לי ספק בכך.שיעור גדול לימד אותנו האפרוחון, ושיעור גדול יותר לימדתם אתם אותנו, בכל החלטה שלקחתם ובהתמודדות הראויה להערצה.
מחזקת אתכם ואוהבת אתכם מאד
שלכם
נועה
לדנה ויניב,
אין מילים שיכולים לתאר את הצער שלכם.
תיהיו חזקים.
דימה.
הלב נשבר.
מרגש לדעת שבחייו הקצרים זכה לכל כך הרבה אהבה.
מחבקת אתכם בימים הקשים האלו.
עדו
תינוק בהיר וגלוי עיניים
החלטת להרפות, לוותר. רצית כבר לנוח, להשתתחרר מכבלי הגוף ולתת לנשמתך דרור. אולי להתחיל מחדש בגוף חזק ובריא.
בחייך הקצרים כאן הוצפה נשמתך באהבה וכוח כה גדולים, שהם תמצית הקיום, תמצית היקום. ואיתם המשיכה נשמתך הלאה במסעה והם ישארו עמה לנצח.
עדו קטן, לילה לילה קראתי את יומך, ומבלי להכיר את אבא ואמא שלך ואותך, הוצפתי אהבה גדולה.
בכל אות ואות, בכל תמונה, ראיתי איך מבין מכאובי הגוף וייסורי הנפש של שלושתכם, בוקעת גדולת רוח האדם.
עדו תינוק בהיר ויפה, עכשיו אתה נח, תם מסעך הנוכחי ומתחיל חדש. יום יבוא ויהיו לך אחים, והם יכירו וידעו הכל עליך ועל גוזל, יקראו את המלים בהם תיעד אבא את המסע, ואתה תהיה חלק מהם, כמו שתהיה לעד חלק מכל מי שזכה ללוות אותך.
יהי זכרך ברוך ילד יפה ואהוב.
זה לא הוגן
מצטערת. אלו המילים היחידות שאני מצליחה להעלות בדעתי.
למה?
למה?
זה פשוט לא פייר
דנה ויניב היקרים,
משתתף באבלכם מעומק ליבי.
עדו זכה בהורים מדהימים.
אייל
משתתפת בצערכם, אין לי מילים לנחם.
חיבוק גדול שלוח אליכם.
לכולכם חיבוק גדול של נחמה.
עדיף לגוזל שיעוף למקום של מנוחה נכונה, שיפסיק לסבול כאן כל כך.
אתם גיבורים ועמדתם בנסיון קשה, יתכן
שהיה לו תפקיד בעולמנו, קצר וכואב אבל חשוב, ובמותו ציווה אתכם להמשיך
לחיות, לאהוב ולגדל משפחה, שתזכו לבריאות ולאושר. (חברים של אתי וצביקה- חנה ותודי.)
דנה ויניב המקסימים!
אני משתתפת בצערכם.
היה קשה לעבוד היום, שאתם לא שם. הצער והכאב תפסו מקום מאוד חזק בלב האחיות.
הרושם שהשארתם עלינו הוא של הורים הכי מדהימים שראינו בפגיה, כבר מההתחלה, כל כך מסורים, אוהבים, תומכים וחזקים!
דנה , את מדהימה, כל כך אימהית,כל כך נעימה ולא כועסת. יש להרבה אנשים מה ללמוד ממך!
ןאתה יניב, כל כך מוכשר , אבא ובעל כל כך תומך.
אתם זוג ראוי להערצה.
עדו המקסים, גנבת את הלב של כולם וזכית בזוג הורים מיוחד! עכשיו התחברת עם אחיך, נזכור אותך לעד אהוב.
ליבי אתכם , דנה ויניב היקרים.
קטנצ'יק
אתה כבר לא פה אך יחד עם זאת אתה נמצא איתי בלב כל הזמן אני ממשיכה לכתוב לך ומנסה להתגבר על הרגשת הריקנות שנותרה את הרגשת ההלם והעצב תפסה עכשיו הרגשה של כעס והשאלה למה????? לא מפסיקהלהדהד עדוצ'יק כל כך רציתי לבוא להפרד ממך אתמול אפילו הורדתי מפה מגוגל איך להגיע לקיבוץ אבל קמתי בבוקר כל כך חולה שלא יכולתי לזוז
אין ספק שעוד הגיע להפרד ממך גיבור קטן
מקווה שאכן במקומך החדש פגשת את גוזל ושניכם מתעופפים לכם שם למעלה ביחד מלאכים קטנים
תמיד תשאר בליבי קטנצ'יק אי אפשר לשכוח ילד יחיד ומיוחד כמוך
להתראות בנתיים מלאך קטן ד"ש לגוזל...
דנה ויניב היקרים
עכבתי בדריכות אחרי עדו ועכשיו אני מתקשה להאמין כל כך חיכיתי שכבר תחזרו עמו הביתה שהכל ירגע ותתחיל השגרה המיוחלת.
קשה לעצור את הדמעות...
למרות השנים הרבות שעברו אני יודעת שיש בך דנה תעצומות נדירות ואני בטוחה שתמצאי את הכוח להמשיך הלאה.
אני שולחת לכם המון אהבה וכח ומקווה שלא תדעו עוד צער
עדי גלבוע
דנה ויניב יקרים
אין לי מילים לתאר את הכאב שחשתי כשקראתי היום של עידו.
נודע לי על הבלוג רק לפני שבועיים ומאז אני עוקבת בדריכות, בציפיה ובתפילה.
נשמה גדולה בגוף קטן.
עידו, מקסים שכמוך, ילד אמיץ ובר לבב,
שמור על הוריך מלמעלה ותנוח על משכבך בשלום
אוהבת
קרן
ליניב ודנה היקרים,
תנחומיי הכנים על האובדן הגדול של עידו. אני עוקב אחרי הבלוג המרגש הזה כבר 4 חודשים רצופים ערב ערב והוא הפך לחלק משגרת יומי.
אני מקווה שלא תדעו עוד צער ושתזכו לחבוק ילדים בריאים ומאושרים בקרוב.
דנה ויניב יקרים,
הלוואי והייתי יכולה למצוא מילים שיעזרו לנחם, להתמודד.
בוכה אתכם על אובדן של ילד מדהים.
כ"כ קיוויתי שהסוף יהיה אחר.
מחבקת גם מבלי להכיר ומחזקת את ידיכם.
איילת
דנה ויניב היקרים
נשבר הלב
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
יהי זכרך ברוך, עדו
נדין
מחבקים וכואבים יחד איתכם
נטלי וגרגורי
כבר כמה ימים עברו. אני עדיין מתקשה לומר משהו.
ביום בו עידו נפטר התעוררתי ב3 בלילה ומשהו משך אותי אל המחשב. היתה לי הרגשה שהרע מכל ארע אבל לא רציתי להאמין. עיני חשכו כשראיתי את המילה פרידה על המסך מולי.
אין מילים לנחם. אין מה לומר.
אוהבים אתכם. כואבים איתכם.
יניב ודנה
הלב דואב וה נשמה נקרעת לגזרים והמוח מסרב להאמין.
עידו ישאר לנצח בלבכם וגם בליבם של עוד המון אנשים שהכירו ולא הכירו אותכם.
שלא תדעו יותר צער (כי חוויתם כבר מספיק) ותדעו רק אושר וילדים בריאים.
יולי
קראתי הרבה מכאן עכשיו,
ואני מסתכלת על הבת שלי, הקטנה כל כך, קטנה מדי, אבל בריאה, ומבינה כמה שצריך להעריך.
תהיו חזקים.
"יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע"
פתאום מילים מוכרות מקבלות משמעות מצמררת
עדו קטנצ'יק מיום חמישי אני פשוט לא מפסיקה לחשוב רק עליך ולשאול למה?????
אני נרדמת איתך ומתעוררת איתך והלב פשוט לא מבין ולא מקבל
" עוף קטנצי'ק חתוך את השמיים עוף לאן שבא לך רק אל תשכח הרבה אנשים שנשארו כאן למטה אוהבים אותך"
לילה טוב אפרוח קטן .....
דנה ויניב
שולחת לכם חיבוק כי מילים אין לי.
כמה כוחות וכמה אהבה נתתם לעידו בחיו הקצרים.
אני קוראת ובוכה איתכם.
מקווה שעידו נח עם כל הילדים הקטנים והמלאכים ושטוב לו.
עצוב לי ובוכה איתכם.
אמא לפג.
דנה ויניב היקים
רק שתדעו שהרבה אנשים עקבו בדריכות אחר הבלוג המדהים הזה, המרגש, הופך הקרביים וסוחט הדמעות. חלקם עם רקע דומה וסיפורים לא פשוטים. כולם התפללו לשלומו של עדו הגיבור, וכולם בכו את מותו. אני מאחלת לכם מכל הלב שתגשימו את ההורות המדהימה שהפגנתם -בעתיד הקרוב עם תינוק בריא, שיזכה להנות מהחוסן הנדיר שלכם והאהבה השלמה שזכו לה האפרוח והגוזל.
מפנה אתכם לכתובת הזו, שם תמצאו עוד הרבה אנשים שדאגו לכם
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=444&msgid=121734651
יניב ודנה,
קשה לנו לקבל את הבשורה המרה שעידודו לא עימנו יותר,
אנו מחזקים את ידכם ושולחים לכם המון
כוחות וחיבוקים חמים.
מצטערים שאנו לא יכולים להיות שם בשבילכם מהסיבות הידועות...
אין יום שאנו לא חושבים עליכם ועל
עידודו.
אנוגאים בכם על הדרך בה בחרתם ועל הבחירות הקשות והנכונות שעשיתם.
כפי שציינו בעבר גוזל ואפרוח לא סתם בחרו בכם להיות ה-ו-ר-י-ם!!!
אוהבים אותכם מאוד!!
יהי זכרם ברוך
משפחת דבח.
מאז יום חמישי אני לא מפסיק לבדוק את הבלוג לפחות 5 פעמים ביום. קצת פסיכי אבל אני פשוט מסרב להאמין שעידו איננו. עידו ילד מדהים, כל כך יפה וטוב, המבט הזה בעיניים שלו שלא עוזב אותי. מרגיז אותי שכך זה נגמר, הייתי בטוח בכל ליבי שהסוף יהיה טוב, למה תמיד הטובים סובלים?
אני מאחל לכם ילדים בריאים שיקבלו לפחות את אותה מידת האהבה שקיבלו עידו וגוזל, אתם הורים מדהימים, בעלי כח וחוסן כה נדירים.
כשנולדו לנו התאומים (פגים) אמרה לנו חברה כי תאומים מגיעים רק להורים שיש להם את היכולת לטפל בשני תינוקות, הורים מיוחדים. על אותו משקל אני מרגיש כי עידו וגוזל נבחרו להגיע אליכם מכיוון שאין הרבה הורים כמוכם שיכולים להתמודד במצבים כה קשים. אני לא מכיר אתכם אבל אוהב אתכם כאילו הייתם הקרובים אלי ביותר.
משתתף בצערכם וחושב עליכם, על עידו ועל גוזל כל יום ומאחל לכם שאת החלק הקשה בחיים סיימתם ומכאן מגיע לכם רק אושר ושמחה ואני בטוח שכך יהיה כי להורים כמוכם מגיע רק הטוב ביותר.
גם אני ממשיכה להכנס לבלוג כל יום רק כדי לראות את תמונתו של עדו הקטנצ'יק שכל כך נכנס ללב וכותבת לו כמה מילים.
יניב היקר אם אתה נכנס לתגובות אני מעיזה לבקש ממך בקשה : מס.אזור ושורה בו נמצא עדו אני פשוט חייבת להגיע אליו .תודה.
מה שלא נגיד לא ינחם.
איתכם באבלכם.
הדמעות לא מפסיקות לרדת..
חזקו ואמצו!
יניב ודנה היקרים.
ביום חמישי, י"ח אלול, 18.9.08, נולדה לי בת. היא הקדימה בחודש, והפתיעה את כולנו. עוד ננסה לברר את הסיבות לאירוע, אבל נדמה לי שאחת מהן מצאתי היום..
בזכות שירה, בעצם, פגשתי את הבלוג שלכם, ונדהמתי מההקרבה, האמונה והמסירות שלכם לילדיכם. עוצמות הנפש שהוכחתם, אתם ועידו, ראויים להערצה. עברתם תקופה ארוכה וקשה, שלצערי הסתיימה עם בשורות איומות. איני יודעת איך אפשר לנחם במצב כזה..
מי יתן ותזכו לגדל ילדים בריאים ומאושרים, והשנה החדשה שתבוא עליכם בעזרת ה' תהיה טובה מקודמתה, שנה של בשורות טובות, שמחה ובריאות לכם ולכל עם ישראל!
המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וירושלים,ולא תוסיפו לדאבה עוד.
ענבל רגב
הוסף רשומת תגובה