אי אפשר לתאר, מה שעובר בלב, כשאני מסתכל על גוזל. אני אדם ריאלי, ובד"כ חושב עם הראש, אבל כשאני מסתכל עליו אני מרגיש, שהמחשבות באות מהלב (או לפחות מאיזור החזה). גדי (מהשכנים) דיבר איתי מקודם על ה"בטחון", שאדם צריך להרגיש, ואם תרגיש כך יקרה. ומכיוון שאינני בטוח, באתי להתיעץ עם גדולים. נעמדתי ליד האינקובטור של גוזל, הוא ישן, ושאלתי בשקט: "מה אתה אומר? מה צריך להיות? אבל אני מבקש תשובה ברורה וחדה, שלא משתמעת לשני פנים." כאשר כיוונתי אליו ולאלוהים. בדיוק ברגע הזה הוא קפץ פתח את העיניים, והסתכל עלי. עיניים גדולות, עצובות. מאותו רגע המחשבות עברו לי בלב, כבר לא בראש. ממש מרגישים את זה בחזה. את התשובה שלי עוד לא קיבלתי, אבל חבטה גדולה כן.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
5 תגובות:
אוי, אלוהים אדירים.
זו אחת מהפעמים האלה שאני מוצא את עצמי מזיל דמעות מול המחשב, בלי יכולת לעשות, לשנות, כלום. כלום.
מצטרפת לדמעות של ניב ומקווה לטוב...
תהיו חזקים ואופטימים עד כמה שניתן ואנחנו נמשיך להתפלל בשבילכם
יניבה,ליבי איתכם.........
כואבת,עצובה
ומתקרבת דמעה
ליבי מלא תקווה
לבי מתכווץ וכואב אתכם.שולחת תפילות ואהבה גדולה לכולכם
גם אני כואבת איתכם את הימים, השעות והדקות שאתם עם אפרוח וגוזל הקטנטנים. אין מה להגיד אלא להתפעל מכם, מחוסנכם לעמוד בסיטואציות כל כך קשות, ולשמור על רוח אמיצה, ולהצליח גם להביע את התחושות והרגשות. מאד מרגש והלב איתכם.
תודה. ליאורה
הוסף רשומת תגובה