את הלילה של אתמול פתחנו בשקילה ורחצה. כיוון שהבטן האפרוחית חבושה עדיין, עִדּוֹ מקבל מקלחת צרפתית בלבד. מבחינת המשקל, הוא ממשיך להפסיד נוזלים, דבר חיובי כשלעצמו. כרגע משקלו הרשום הוא 3310 גרם. הפעם יש פחות גרמים של חבישה, התחבושת האלסטית הוסרה (30 גרם). בכל מקרה, המשקל כמשקל פחות מעניין, מה שרוצים לראות זה, שההפרש בין כמות הנוזלים הנכנסת לכמות הנוזלים היוצאת, בא לידי ביטוי במשקל. נכון לעכשיו ההתנהגות טובה (ולא, לא נקבל שליש על זה).
ד"ר אפרתי היה פה הבוקר, בכדי להחליף חבישה. הבטן נראית נפוחה, כצפוי. בסך הכל זו בטן אחרי ניתוח מעיים. יש חלקי מעיים שלא עבדו שבעה חודשים, ולכן הם צרים יותר. זה מהווה סוג של חסימה זמנית, מה שגורם להתנפחות הבטן. ד"ר אפרתי הביע שביעות רצון מהבטן. גם הבולבוליקו נבדק. הרי גם הוא עבר טראומה. הכל שפיר, מבריא.
היום בשתיים עשרה בלילה עובר שבוע מאז ארוחתו האחרונה של עדו. אין ברירה, אלא לחשוב על הזנה. כיוון שהמעיים עוד לא מתפקדים (אין יציאה -> אין כניסה), לא יינתן אוכל דרך מערכת העיכול. חושבים על פתרונות אחרים. בשבוע הזה עדו קיבל דרך הוריד בעיקר פלסמה (יכול להחשב כמזון) ותמיסת גלוקוז, כך שהוא קיבל סוכרים ומעט חלבונים. לא מספיק. בעבר הרחוק מאוד (בחודש הראשון לחייו) עדו קיבל אינטראליפידים, שומנים, ישר לווריד (TPN). הבעיה בזה היא הפגיעה בכבד (שגם ככה בעייתי). בעבר הפחות רחוק ביקר אותנו מומחה בעל שם עולמי מקנדה. הוא מומחה לילודים עם בעיות מעיים. ההמלצה שלו הייתה אז, ושוב היום לתת אומגה-וֶן (Omegaven). אומגה-ון מורכב מנגזרות של אומגה 3 – שומן דגים. החומר עדיין ניסיוני ברמה מסוימת, אבל בבתי חולים בארץ כבר יש ניסיון בשימוש בו. ד"ר רימונה כבר הזמינה כמות עבורו (אין את החומר זמין פה), מחר יגיע. לפחות ש"יאכל" משהו.
רוב אחרי הצהריים עדו היה ער וחסר שקט. עכשיו אנחנו מנסים להרדים אותו. כנראה שיש לו מיחושים בבטן (אנחנו מנחשים, כי יש לנו מידע פנימי על מה קרה שם שבוע שעבר).
ממשיכים לחכות ליציאה.
