הלילה, הערוי העיקרי של אפרוח (המכונה Line בשפת המקום), שמוקם בראש (הורידים הכי טובים הם בראש), הפך פָּרָה (הוריד התפוצץ, והנוזל לא הגיע למחזור הדם, אלא אל מתחת לעור). זה עיניין שבשגרה, ערוי לא יכול להחזיק מעמד יותר ממספר ימים (גם אצל מבוגר), ואחת לכמה ימים (ולפעמים אף יותר) יש צורך לדקור מחדש. בלילה לקח זמן להבחין בזה, ולכן במשך פרק זמן אפרוחנו לא קיבל את הסוכר הדרוש. בבדיקת Dex (גולדי בטח מכירה טוב) הערך היה 30 מיליגרם אחוז, הערך התקין עבורו יהיה בין 50 ל – 150 (מבוגר בריא הוא בין 80 ל 120). הערוי חודש, הפעם ביד, והוא קיבל push של גלוקוז. בבוקר הערך כבר היה 170. הבעיה עם כל הסיפור היתה התזמון, בסביבות ארבע בבוקר. כיוון שזו השעה שבה אנחנו דוגמים את המצב בטלפון, דנה כבר לא ישנה יותר מדי (אני כנראה פחות רגיש לדברים האלה בלילה).
בבדיקות הגזים של הבוקר האפרוח יצא בסיסי מאוד – מונשם ביתר. כיוון שהוא מונשם ב SIMV, ניתן היה להוריד את כמות הנשימות המכניות. שעה אחרי זה הגזים יצאו בגבולות הסביר.
לוקחים קפילרה מלאה לבדיקת גזים מהעקב של אפרוח
והסוגיה המרכזית – אוכל. אחרי ההפסקה של הלילה החזירו לו את האוכל, 2cc. חזרנו אחורה! כנראה (ורק כנראה) מחר יתנו כבר יותר, יתחילו לעלות מחדש. בנושאים כמו אוכל ונשימה ידה של הרפואה קצרה, ורב הנסתר על הידוע. אין דרכים ברורות לפתור מצב, אז הטריק הוא ניסוי וטעיה. מנסים עד שנתקלים בקיר, חוזרים אחורה, מנסים שוב (אולי משנים, ומנסים שוב) וחוזר חלילה. אתמול אפרוח התקיל אותנו בקיר.
החל מאתמול אנחנו חווים את שני הצעדים אחורה. ממתינים לצעד קדימה.
תגובה 1:
אתם כל כך אמיצים וחזקים.
כל כך מהר למדתם את סביבת החיים החדשה משונה הזאת.
אני קוראת את הסינית הזאת ומעריצה אתכם על הכח.
אתם מזכירים לי ריצת מרתון ארוכה עם משוכות.
תדעו שאני קוראת כל הזמן ומתעדכנת.
הבלוג הזה הפך לשגרת חיים יותר מYNET.
אני מאמינה בכח של המשפחה האריות האמיצה שלכם. אפרוח בן אריה אני מתפללת כל יום לשלומך.
אוהבת מאוד
מרדי
הוסף רשומת תגובה