הילד ער, ואין כיף מזה. יצאנו לאכול לרגע (דנה הביאה סנדוויץ' וקפה מארומה, נמאס אבל זה מה יש), כשחזרנו הסטורציה הייתה סביב ה – 85%. הסתכלתי, והילד ער (כזה אפרוחוּל), מזיז ידיים, רגליים ושוב את הראש. התיישבתי לידו, והוא שיחק איתי, מחזיק ידיים מזיז אותי ממנו, מושך חזרה – כיף אדיר. פרט לכיף, יתרון נוסף, הסטורציה זינקה ל - 98%. משתלם.
היום, יום דל מעללים, וטוב שכך. בבוקר ביקרו הכירורגים, ושאבו את הדרוש שאיבה (כרגיל, הרבה). ד"ר אפרתי אף הגדיל, ואמר שהבטן נראית פחות בצקתית מאתמול (באוזני זה נשמע כדבר טוב להגיד). בארוחות הבוקר והצהריים הוא קיבל 15cc (אותו ההרכב של מזון כרגיל), ובשלוש העלו לו ל – 17cc. בינתיים הכל טוב והוא נראה מסתדר עם זה.
התחילו לו היום סטרואידים. נותנים מנה כל יום במשך שלושה ימים. הסטרואידים אמורים לגרום להבשלה של מערכות שונות בגוף, שעדיין אינן בשלות (או שלא בטוחים בבשלותן), כגון ריאות, מח עצם וכד'. אליה וקוץ בה, הסטרואידים מעוררים מאוד (והוא בדרך כלל עצבני ובוכה אחרי סטרואידים), מכאן שצפוי לנו סוף שבוע סוער.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה