יום 63 - הערכה מחדש

חזרנו לדו ספרתי, האפרוח מקבל החל מתשע בבוקר 12cc לסיבוב. הוא עדיין מקבל חלב אם מועשר, אבל כבר יש רינונים לגבי המרה של חלק מהארוחות לניאוקאט. מה הטעם? ככל שעובר הזמן, והוא מתרגל לחלב אם, היציאות שלו הופכות יותר ויותר מוצקות. דבר שמקשה עליהן לצאת דרך הצינוריות, שתקועות במעיו. גם כאשר שואבים העסק כבר לא טריויאלי (צריך להרטיב בסליין, למעשה להמיס, ובגלל הכמות זה כבר לא כל כך ריאלי). אפשר להסתכל על הנושא משני צידיו: מצד אחד אפרוח מעכל היטב (אולי עדיף לאמר לא רע), ויציאותיו נורמליות (זה הצד הטוב), מצד שני היציאות נורמליות, אבל הפתח לא (זה הצד הלא טוב). בקיצור, נראה מה יוחלט, כיצד יפתרו את הבעיה (צרות של עשירים ממש).

אותה הצינורית, שיצאה, וגרמה לבאלאגן של השבוע האחרון, הוצאה היום לחלוטין והוחלפה בנקז עם משאבה בקצהו. עדיין לא ראינו את המשאבה בפעולה, נראה מחר, ונדע מה היא עושה. למשאבה קוראית 'משאבת אקורדיון' (מעניין איך בחרו את השם), ובאופן נורמלי משתמשים בה לניקוז נוזלים אחרי הליך ניתוחי (יצירה של תת לחץ, ע"י מתיחה). בכל מקרה הפרוצדורה הזו (של הנחת המשאבה) לא גרמה להפסקת האוכל. רגוע.

המשאבה שמחוברת לאפרוח

לבובון יש פיצ'ר (Feature) חדש. הוא מסובב את הראש, למרות שהוא מחובר לטובוס. הוא לוקח איתו את כל הצינור, דרוש בשביל זה הרבה כח, כנראה שיש לו. עד כמה שזה משמח, זה לא טוב מדי, הוא יכול להזיק לעצמו. עדנה (האחות במשמרת ערב) החזירה לו את הראש למקום (למרות מחאותיו). אחת לכמה שעות אנחנו דואגים, שיסובבו לו את הראש (ואז, כמובן דואגים להעביר את כל הצינורות לצד השני).

כרגע הוא ישן (כמו תינוק) ויציב נשימתית. עדיף, כך הוא משקיע את האנרגיה בגדילה ולא בבכי או במשחקים.