בצבא לומדים את הטריק הזה די מהר. אם אומרים לך שאתה הולך לסגור חודש בבסיס, ולקראת סופו נותנים לך לצאת שבת, אתה מרגיש שצ'יפרו אותך. לעומת זאת אם מראש אומרים לך שהיציאות הן אחת לשלוש, אתה יודע שדופקים אותך. התוצאה אותה תוצאה. באופן כללי יום כמו היום לא היה נחשב בעיני יום אופטימי, אבל בהתחשב בנסיבות...הבטן של אפרוח לא קטנה, ולא הצטמקה, אבל היא רכה. מה שאומר ש"אין קטסטרופות בבטן". היום, כתמיד, ביקרו אצלו כל הרופאים כולל הגסטרואנטרולוגית. לא היה לה הרבה מה להוסיף, פרט לעובדה שיש סוג חדש של הזנה תוך ורידית, שנמצאת כרגע בניסוי. נבדוק. ד"ר אפרתי הצליח באמצעות לחץ חיצוני (סוג של מסג' לבטן), להוציא משהו מאפרוח, לא דרך הצינור, אלא מסביבו – גם טוב. הלך, וחזר עם מתנה, פינצטה בגודל של אפרוח. הדבר הזה טוב כדי לנקות את סביבות הצינור. עדנה (האחות שאיתנו במשמרת ערב) אומרת שאין לה בעיה שהוא (ד"ר אפרתי) ישתמש בזה, היא תשתמש בפד גזה וסליין (נראה שהפינצטה מבהילה אותה). בגדול גם שאר הרופאים לא הביעו אכזבה עמוקה ממצב הבטן של אפרוח.
שוב פעם חידשו לו עירוי, הבנתי שהלכה פה מלחמה (כבר לא ממש נשארו לו וורידים), בסוף ד"ר רימונה עשתה את הבילתי יאומן והצליחה. הילד מהווה אתגר לכישורי הצוות כאן על בסיס יומיומי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה