סופשבוע שמיני בפגיה. בקומה התחתונה של בית החולים חוגגים את פורים (אורטופדית ילדים), אז יש לנו מוסיקת רקע של שירי פורים, החוזרים על עצמם אחת לחצי שעה. עכשיו יש "ליצן קטן שלי".הגענו יחסית מוקדם, יום שישי, אין תנועה. ד"ר בטש (ד"ר רימונה ביונקים החודש. אם כי היא לא מזניחה אותו לרגע, ביקורים פעמיים ביום לפחות) כבר הספיק לבדוק אותו, וללחוץ לו על הבטן, בכדי להוציא מה שצריך. יצא.
קפיצה קצרה לארומה ואני שוב כאן (חמוש בקפה וקרואסון לשלושה – גם קטי רצתה). בדיוק בזמן לביקור של ד"ר אפרתי: שטיפה (לצינור), צילום, הכנסה של חומר ניגודי, חמש דקות, צילום. בין לבין שיחה על מצלמות וגאדג'טים, טוב, על מה כבר יש לדבר איתי. סיבת הצילומים הנה בכדי להבין שהצינורית במקומה.
שקט מצלמים
יהיו תוצאות הצילום אשר יהיו, ד"ר בטש כבר אישר 4cc לסיבוב. הכיוון נכון.
בביקור רופאים הגיע גם ד"ר היימן. היות ואפרוחינו חוגג היום 17 יום עם אנטיביוטיקה, נעשה דיון בסוגיית הפסקתה. מחר יעשה פה סדר.
עוד אני כותב והנה מגיע ד"ר אפרתי לביקור שני עם תוצאות הצילום. הצינורית במקום, נראה שמהקיבה עד אליה העסק פתוח (אם כי רק האוכל יוכיח). מה – T-tube (הצינורית) כמעט עד ה – ileostomy (הסטומה של המעי הדק) העסק נראה פתוח גם כן, יש חסימה קרוב לקצה (כשנגיע לגשר...). מחכים.
ד"ר רימונה הגיעה הרגע כדי להציץ, כדי שתוכל ללכת הביתה רגועה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה