בפגיה יש שלושה אולמות וחדר כפול: טיפול נמרץ, ביניים, המשכי וכרגע יש בידוד. באולמות יש וילונות כבדים על החלונות, והם מהווים מעין מקלט, כך שלמעשה אין הבדל גדול בין יום ללילה או בין יום סגריר ליום אביב. הבידוד לעומת זאת, נהג להוות חדרי רופאים, ולכן החלונות גדולים ומחופים בוילונות, שלא חוסמים לגמרי את האור. בחדר הקטן של אפרוח סגרנו את הווילון ואת האור, וכיסינו את האינקובטור, לתת לו מקסימום חושך (חיובי יותר מלהגיד מינימום אור). יום אביבי היום, כשהיינו ביחידה (טיפול נמרץ), לא שמנו לב, עכשיו רואים את מזג האוויר בחוץ... וזה סופ"ש לים!עוד חצי שנה נלך עם אפרוח לים.
פרט למזג האוויר היפה, היום יום רגוע, אנטיקלימקס. לאפרוח יש תנוחה אחת פחות – אין יותר על הבטן. אז אחת לכמה זמן מסובבים אותו לצד אחר, גיוון. הוא היה שקט עד הצהריים, ילד למופת, ערני ומגיב, עיניים חקרניות ומצח, שמתקמט, כשמדברים אליו (לאפרוח לא למצח). חמוד כזה. בצהריים הוא התחיל לרדת בסטורציה, וראו על העיניים שלו שכואב לו (כשהוא בוכה, זה ללא קול). דנה דאגה לו, וטי-טק הגיע רופא עם מורפין, 0.1cc לקילו. מאז הוא שקט.
כרגע לא ניתן לדעת מה עלה בניתוח (הכירוגים היו פה הבוקר, ואמרו), רק מחר, 48 שעות אחרי. בינתיים, יצאו כל מני דברים דרך השנורקל החדש שלו, האחיות ודנה חושבות שזה טוב.
2 תגובות:
אתה מאד מאד מרגש בכתיבה שלך. תודה שאתה כותב.
מחכים לכם ולאפרוח על החוף במציצים... עוד חצי שנה קבענו !!!
תמסרו לאפרוח שהוא צריך לאכול ולצמוח כדי שהוא יראה טוב בבקיני עד אז :-)
אוהבים המון
גלי וירון
הוסף רשומת תגובה