חברים

בעת האחרונה (מבחינתי כל הזמן כולו התחיל לפני 49 יום) נשאלנו שוב (אחרי תקופת רגיעה) על ידי הרבה חברים לגבי עזרה שאנחנו צריכים. קודם כל תודה.

מאז שהתחיל הזמן דחינו מעלינו את הקשר הלא הכרחי לעולם החיצון, ובכלל זה חברים, משפחה, מכרים וכיו"ב. הסיבה פשוטה, יש לנו מספיק דברים להתמודד איתם כרגע. ההתמודדות עם שאלות ועם היכולת לארח חברה קצת גדולה, גם עכשיו.

כשאנחנו צריכים אנחנו מבקשים.

ושוב יש מי שניסח את זה היטב, אפיקורוס, שכפר בהכל אבל לא בחברות אמר (ואני פה רק מתרגם): "לא עזרתם של חברינו היא שעוזרת לנו, כמו הביטחון שיש לנו בעזרתם".

תודה לכולם על הרצון הטוב והמצאותכם שם, ותודה על דאגה לאפרוח.