יום שבת, 22 במרץ 2008

יום 59 - הזנה מלאה

שבת. את הפוסטים האחרונים התחלתי (ומתחיל) בעובדה ברורה, כזו שכולם יודעים, ולמעשה לא חידשתי כלום (כמו למשל שהיום שבת). אולי בגלל שמבחינתנו כבר אין עובדות ברורות, ושום דבר אינו מחויב שיקרה. בקיצור, שבת, שבאופן כללי בפגיה איננה שונה מכל יום אחר: יש ביקור רופאים, משמרות האחיות מתחלפות כל שמונה שעות, סיבוב נעשה כל שלוש שעות וכד'. ובכל זאת יש כמה דברים שאנחנו מנסים לעשות בשבת ושישי, בכדי לשמור על ארשת של סוף שבוע. בשישי בערב אנחנו משתדלים לצאת מהפגיה לארוחת ערב, בד"כ ביבנה (אצל ההורים של דנה), ובשבועיים האחרונים ממש למסעדה, כאילו יציאה. בשבת אוכלים ארוחת צהריים פה בחוץ עם אסנת (שוב מסורת של השבועיים האחרונים). לפחות להרגיש סוף שבוע.

בבית הבוקר (בעודי במקלחת), הבהילו אותנו בטלפון מהפגיה (קטי), התברר שזו שמחה ולא בהלה. היום אפרוח מקבל חלב אם, צריך לבוא ולספק לו (הוא עדיין לו מקבל את זה באריזה המקורית) לארוחה של תשע. עפנו מהבית, קנינו קפה (כי זה הסממן הנוסף של שבת – אין בבית החולים קפה בשבת), והגענו תוך 20 דקות לכאן.

אז אכן, אפרוח מקבל החל מהבוקר 17cc של חלב אם מועשר בתוסף (מהילה ב 60cc), וזה גורם לו להיות מוגדר בהזנה מלאה. שהחיינו. מי יתן ולא נלך אחורה מכאן.

אחרי ביקור קצר של ד"ר ברזילי ושאלות מצדה של קטי, הוזמנו הכירורגים לבטנו של אפרוח (ניקוי). בגלל שכולם התקשרו (ולא בחרו נציג, שיודיע לכירורגים), הגיעה ד"ר נדיה במהירות, והיתה בטוחה שיש מצב חרום. אם כבר היא הגיעה אז היא ניקתה וניקזה.

שבת אצל אפרוח בפטיו

ד"ר רימונה הייתה פה (הרבה זמן אצלנו), לקחה לו דם (ספירה, גזים ודקס), בדקה אותו כללית ודברה איתנו (בעיקר על הא ועל דא). ההמוגלובין שלו היה קצת נמוך (גבולי) אז אפרוח זכה למנת דם ומנת פלסמה (וכתוצר לוואי עירוי ביד, אחרי שלושה ימים בלי, את העירוי יוציאו בסוף קבלת הדם).

אין תגובות: