יום חמישי, 6 במרץ 2008

יום 43 - פעם חמישית

אשר יגורנו בא עלינו. החשש של אתמול הפך למציאות היום. עשו לו צילום בעזרת חומר מיוחד, שהכניסו לקיבתו ועבר במערכת. הצילום הראה שיש חסימה במעיים. ניסו שוב, עשו הכל כדי לא להגיע למצב של ניתוח., ללא הועיל. אין ברירה צריך להכנס לניתוח. החמישי במספר. בשתיים הוא נכנס.
ניתוחבשלוש ורבע יצא. אפרוח הוא ילד חזק, חזק מאוד. ד"ר רימונה אמרה שהוא היה יציב כל הניתוח (המלאכית הזו הייתה איתו כל מהלך הניתוח), ולא עשה בעיות. ד"ר אפרתי ניתח (גם לו 'שאפו'). הוציאו לו שני נקזים נוספים מהמעיים, ועוד אחד מחלל הבטן.
שבוע עכשיו הוא לא יאכל, ורק עוד שבוע נדע מה הלאה. לכרגע הוא שרד את זה, נקווה שיעבור את השבוע.


כמה כוח צריך, וכמה סבלנות. היה מי שניסח את זה טוב ממני:
כּוֹס הַיְגוֹנִים לְאַט, הַרְפִּי מְעַט, כִּי כְבָר מָלְאוּ כְסָלַי וְנַפְשִׁי מַמְּרוֹרָיִךְ (רבי יהודה הלוי)

תגובה 1:

Niv Singer אמר/ה...

יה אללה!
לבי אתכם, חברי היקרים.
כל היום אני מסתובב עם מועקה בחזה, מועקה גדולה מהרגיל. אני לא יכול אפילו לדמיין מה עובר עליכם, גיבורים שכמותכם. מתפלל לבריאותו של האפרוח היקר והמתוק ואוהב מאד.

ניב.