יום 48 - קצת תרבות

לעומת העומס של הימים האחרונים, היום היה נטול התרחשויות מיוחדות (הכל יחסי, אמר פעם איש עם שיער לבן מדובלל, וזכה לתהילת עולם). היציאות ממשיכות כמו אתמול וזה מעודד. אפרוח יצר למעשה פיסטולה בצורה עצמאית. במקום בו יוצא הצינור (שזיכה אותו בכינוי ווילי האפרוח ע"ש הלויתן) המעיים פשוט נצמדו לדופן (לא נדבקו, פשוט נצמדו), והיציאות משם. ד"ר ברזילי רשם לו 2cc של מים וגלוקוז 10% בכל שלוש שעות, כניסוי לפני החזרת כלכלה. רוצים לוודא שהבטן לא מתנפחת מזה ושהכל נספג. נקווה לטוב, אם יהיה אז הוא יוכל לחזור ולאכול (ולגדול). הניסוי נמשך מהצהריים, מחר בערב נדע.

שבוע שעבר עשו לו בדיקת עיניים (חוששים מ – ROP, כשזה יהיה רלוונטי אסביר), אבל העדשה שלו הייתה עכורה (מפאת גילו הצעיר). היום ניסו לעשות שוב את הבדיקה, העדשה עדיין עכורה, ינסו שוב שבוע הבא. חבל, הבדיקה קצת אכזרית, וכואב אפילו לחשוב עליה. לצערנו אין ברירה, ככל שמזהים את ה – ROP יותר מוקדם כך הטיפול יותר יעיל.

מערכת השמע

לכבוד יום הולדתו של אפרוח החל מחר (שבעה שבועות), הבאנו לו היום מתנה, רמקולים ונגן. את הרמקולים שמנו על האינקובטור (אסור להכניס לאינקובטור דברים שמחוברים לחשמל – לחות, מחר נביא רמקולים על סוללות - זה מותר), ושמנו שירים עבריים שקטים. אני לא בטוח מה היה האפקט, נראה שזה עשה לו טוב, ברוב השירים הסטורציה עלתה וקצב הלב ירד, כאילו נרגע. הוא שכב עם עיניים עצומות ונראה ישן. מחר נשים מוזיקה קלאסית, אומרים שמוצרט עושה פלאים.

חוץ מזה, מזל טוב לנו היום, יש לנו ארבע שנים.