יום רביעי, 19 במרץ 2008

שוב לא שקט

יום מבולבל. כמו שכתבתי קודם, הכל נראה בסדר, אבל ליד. שום דבר לא טוב, הכל לא רע.

אפרוח לא שקט. הוא בוכה המון, ויש לו הרבה סיבות לבכות בגינן. הבטן שלו מחוררת ככברה. במעיים, אמנם, אין עצבים הקשורים לכאב, כך ששם לא כואב לו. שטח פני הבטן לעומת זאת, כן, ושם יש לו שני חתכים (ניתוחים) ושישה חורים (סטומות צינוריות ונקזים). בדיקת העיניים שהייתה היום, איננה ידידותית במיוחד (סיבה נוספת שירגיש לא בנוח). פעמים ראשונות שהוא אוכל כמויות כאלו, אולי כבד לו בקיבה. ואולי יש לו משהו שאנחנו אפילו לא חושבים עליו (וזה מפחיד מאוד).

בקיצור, יש לו סיבות רבות לבכות, ולא נדע מאיזה מהן הוא בוכה. הבכי שלו הוא ללא קול, יש לו צינור בקנה, אבל לא ניתן לפספס. כל הפנים שלו מתעוותות בכאב, והפה נפתח, כאילו צורח. להרגיע אותו קשה, צריך לדבר איתו, ולשיר לו בקולנו, וזאת תוך כדי ליטוף של הראש (ראש, כיוון שכל השאר מלא ציוד רפואי: צינורות, תחבושות וגלאים). חצי שעה בד"כ לוקח לו להרדם, וכשזה קורה זה נמשך שעתיים בערך.

אולי זו הסיבה שלמרות שהמדדים בסדר, אנחנו לא ממש.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

כל יום אני נכנסת לבלוג לראות מה שלום אפרוח. הלב נשבר כמה סבל הקטנצ'יק הזה עובר, ומה אתם עוברים לעמוד בסיטואציה הזו, ויחד עם זאת, כמה גדולה התקווה שהכל יסתדר, והסיוט הזה לא ישאיר את אותותיו בו. מה אפשר לעשות פרט להתפלל ולקוות לשיפור ולבריאות? אז מתפללים איתכם ומקווים.
ליאורה