יום שני, 9 ביוני 2008

יום 138 - לומדים לאכול

ברור לי לגמרי, שהפוסטים הולכים ומתקצרים, ככל שזמננו בפגיה הולך ומתארך. אותי זה משמח. הסיבה לכך היא פשוטה, יש פחות דברים לכתוב. אחת לכמה זמן יש ארועים דרמטיים, שמשנים את התמונה. בין השינויים אנחנו מיצבים לנו איזושהי שגרה. כמובן שהארועים הדרמטיים הללו מספקים חומר כתיבה מצויין, ואילו ימי השגרה בינהם, משעממים מבחינה בלוגית. עם ההתקדמות (והרי אנחנו כבר מתקדמים ארבעה וחצי חודשים) פוחתים הימים בהם משתנה השגרה. מבחינתנו זה סימן טוב, ארועים כאלו (מלבד העניין שהם מעוררים) גורמים לנו בעיות לבביות. מה שרציתי לאמר בכל הפיסקה, הוא שגם היום הוא יום יחסית שיגרתי אצל אפרוח. הוא הולך ומקבל תכונות והתנהגויות של תינוק לכל דבר ועיניין (וזה בד"כ לא ממש מעניין אף אחד חוץ מההורים המאושרים).

מבחינת משקל אפרוח ממשיך בשיגרת הירידות. היום הוא ירד חמישה גרמים, והוא כרגע שוקל 1985 גרם.

ד"ר ברזילי ערך לו את ביקור הרופאים בבוקר (למעשה זה היה קצת יותר לקראת צהריים). כיוון שהערוי שוב הלך פָּרָה, כבר אתמול בערב, הוא ביטל את חידושו, והאפרוח הפסיק לקבל Stock-F. בגלל הדימומים הלא קבועים מהבטן הוא קיבל היום ויטמין K (עוזר בהפעלת גורמי הקרישה). פרט לכך, לל"ש.

מבחינתנו היה יום מעולה. הוא היה ערני במהלך רובו של היום, ולמד את השעות. לפני השעה של ההחלפה, שגוררת אחריה את שעת ההאכלה, הוא מקבל אנרגיה. בזמן הזה הוא מחפש להכניס מני דברים לפה: חיתול סורר, חולצה רפויה, צינור חמצן שמתגולל לתומו וכו'. אנחנו מעדיפים, שיכניס מוצץ. אחרי ההחלפה, שכרגע אנחנו עושים (כשהילד עובר לעריסה, ההחלפה באחריות ההורים), בא השלב הכיפי. מרימים את האפרוח על הידיים (כמו כל תינוק אחר, פשוט אנחנו עדיין רואים בזה משהו מיוחד), קצת משחקים, ויאללה אוכל. היום הוא שוב שבר שיא אישי, ואכל את כל המנה שלו (בהאכלה של שלוש) מבקבוק (40 מיליליטר ועוד חמש מתנת האם) בתאבון רב. רק תעז להוציא את הבקבוק באמצע. הוא לומד לנוח כשצריך, לנשום בזמן האכילה ולינוק בדיוק את הכמות בכדי לבלוע כראוי. נכון, אלו דברים שכל תינוק יודע לעשות, אבל אצל אפרוח הכל מיוחד, הוא צריך ללמוד גם את הדברים הבסיסים. מה שיפה, זו העובדה שהוא אכן לומד. אין לי הסבר איך, הוא פשוט מצליח פתאום, ומאותו רגע הוא יודע. כל ארוחה במהלך היום נפתחה בבקבוק, ובכמויות נאות של חלב שננקו ממנו (עובדה שמבלבלת קצת את החשבון, של מה צריך להכנס מהזונדה, אבל לא נורא).

מכינים בקבוק

אפרוח מאוד מתעניין במה שקורה בעולם. הוא ממש לא רוצה להרדם, כאילו חושש, שיפסיד משהו. העיניים שלו מתרוצצות מדבר לדבר, וכל פריט זוכה לפרצוף: 'אהבתי את זה', 'לא אהבתי את זה', 'מה זה בכלל אני לא מבין' או 'זה לא מעניין'. חמוד שכזה.

אין תגובות: