ידענו על הירידה הזו כבר בלילה (בארבע לפנות בוקר), אבל מידע זה השפיע על מצב הרוח רק מהבוקר, כשחזרנו להכרה מלאה. השאלה מה עושים עלתה יותר מפעם אחת.
מה שחשבנו שיקרה, קרה. ד"ר בטש ערך לו את ביקור הרופאים בבוקר, ורשם לו עירוי. שוב פעם עירוי של Stock-F (חומרי הזנה ישר לווריד), הפעם בקצב של 6 טיפות לדקה (הווי אומר 6 מיליליטר לשעה). בגלל תוספת הנוזלים מהעירוי, הוחלט להוריד בכמות המזון פֶּר זונדה. מעתה אפרוח יקבל 35 מיליליטר חלב-אם לסיבוב, וזהו. כששמעתי את זה קצת נבהלתי, הרי הילד יורד במשקל, אז למה מורידים את כמות המזון? חישוב מהיר הראה, שההיפך הוא הנכון. סיבוב נמשך שלוש שעות. בעירוי הוא מקבל 6 מיליליטר לשעה, היינו 18 מיליליטר לסיבוב. פרט לזה יש את שלושים וחמשת המיליליטרים של חלב האם. ביחד 53 מיליליטרים נוזלים ובהם מזון. בסך הכל העלו לו את הכמות. אנחנו, בתור הורים, קצת יותר רגועים מעצם העירוי היום, כנראה שהתרגלנו לרעיון. הזמן עושה את שלו.
כיוון שאתמול אפרוח חצה את רף שני הקילוגרם, וההנחה היא, שהוא ישאר מעליו, הוא קיבל חיסון כנגד צהבת B. החיסון מחולק לשלושה. את החלק הבא הוא יקבל בעוד חודש, ואת החלק השלישי עוד חצי שנה. מזל טוב אפרוחוּל, זה סימן טוב.
פרט לשעתיים בבוקר ושעתיים אחרי הצהריים, אפרוח ישן היום. ישן זה אומר גדל. בשעות שהוא ער, הוא פשוט תענוג. משחק, מתעניין ובעיקר עושה פרצופים. יש לו המון הבעות פנים, והוא מביע אותן, בתגובה למה שהוא רואה ושומע. אין דבר שקורה בחדר, מבלי שאפרוח יזכה אותו בתגובה.
מהבוקר הסירו לו את החיתול, שכיסה את העריסה, ושמר על החמצן בריכוז גבוה ליד הראש האפרוחי (למעשה דנה הסירה). צינור החמצן נשאר לידו, פתוח אך במעט. ליתר ביטחון. בסך הכל ברובו של היום הוא נשם לבד באוויר החדר. שוב הוכיח האפרוח התקדמות (ושוב שונה מהצפוי, בדרך כלל זו גמילה יותר הדרגתית).
צר לי שהיום אין תמונה, בעיות טכניות מול גוגל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה