כדרכי אתחיל במשקל. בנושא זה, אפרוח לא ממהר לשום מקום, בשום שלב. הלילה הוא עלה חמישה גרם, כך שכרגע הוא שוקל 1850 גרם. בצעדי תינוק (באנגלית זה נשמע יותר טוב) הוא מתקדם לעבר מחסום שני הקילו. עכשיו יהיה לו אף יותר קשה (בעינייני עליית משקל).
דנה ואליאן ליד העריסה
דנה הגיעה הבוקר להפתעה גמורה. ד"ר היימן עמד במילתו לאפרוח (ההבטחה שהובטחה ביום שישי). בחדר הבידוד כרגע יש אינקובטור ריק (נגד עין הרע) ומחומם, ולידו עריסה, כשבתוכה הס פן תעיר, ישן לו אפרוח, אפרוח זעיר. ד"ר היימן ואולגה (אחותו בבוקר) העבירו את האפרוח מהאינקובטור לעריסה, לפני שדנה באה. העריסה היא פיילה (בהעדר מילה טובה יותר) מפלסטיק שקוף, בו מונחים תינוקות שזה עתה נולדו – כמו מיטה. ללא חימום, ללא חמצן, ללא מכשור. לאפרוח יש עדיין תמיכה של חמצן בשתי דרכים: High flow וחמצן סביבתי. את שני אלו השאירו לו (הוא, לפי הבנתנו, הראשון ב"אסף הרופא" שיצא לעריסה עם High flow. כמו הרבה דברים אחרים, בהם הוא יצר פה תקדים). מבחינתנו זו חגיגה עצומה, זה מרגיש כעוד צעד לקראת האור (ההוא שבקצה המנהרה). מבחינת אפרוח, זהו שינוי בתפיסה. אמנם הוא בסך הכל שינה קצת מיקום, אבל כל העולם שלו השתנה. הקולות שהוא שמע עד כה דרך הפלסטיק, בוודאי נשמעים לו שונה. הפרצופים והמראות נראים אחרת, כאשר התווך הוא אוויר בלבד. הוא לבוש לגמרי (מכנסיים וחולצה), וכולו עטוף בשמיכות (שלא יתקרר הפוצון), זו גם הרגשה חדשה. הריחות אחרים לחלוטין. בקיצור שינוי שינוי. העלייה במשקל תהייה מתונה הרבה יותר עכשיו - צריך אנרגיה בכדי לשמור על חום הגוף (עוד משהו, שהוא לא עשה עד כה).
אה, כמעט ושכחתי, לכבוד הארוע קנינו לו קשת כזאת, עם בובות תלויות, הוא עדיין לא התעניין בה.
החדר במתכונתו החדשה
שמו מעל העריסה את החיתול הכחול של אפרוח, בכדי שיצור מעין אוהל חמצן, ומעשירים לו את הסביבה בחמצן (בסביבות 30 אחוז). מנסים להקל על טראומת השינוי.
אפרוח מצידו, מבסוט. כל הבוקר הוא חקר את העולם החדש. הסתכל ממקום למקום, התעניין וגם בכה (כמצופה מילד בגילו). אחרי כמה שעות כאלו, הוא שוב נפל שדוד, וכרגע הוא ישן שנת ישרים בעריסה.
אנחנו מבסוטים מאוד, אם כי ברור לנו, שהמצב עלול להתגלות כזמני. אושר גדול היה סוף סוף לתת לו נשיקות, לשים עליו שתי ידיים או לגעת בו יחד. להרים, עוד לו הרמנו אותו, נחכה, שיתיצב קצת, ואז.
לא אכנס לנושא ביקור הרופאים (לל"ש), לביקור של ד"ר אפרתי (שרץ לראות את הפלא בעריסה) או למזון של אפרוח (עוד cc). מה שכן, כיף לראות ולשמוע את התגובות של הצוות כאן (אחיות, רופאים וטכנאים). כל כך מפרגנות וכל כך שמחות. ממש הרגשה של חתני בר-מצווה.
תגובה 1:
כבר כמה ימים עוקבת...
במקרה מצאתי אתכם...
מרגש ומשמח!
מתפללת בשבילכם
הוסף רשומת תגובה