היום הזה התחיל מוקדם וברגל שמאל. בשיחה המסורתית שלנו לפגיה, בארבע לפנות בוקר, נודע לנו, שהאפרוח ירד קצת במשקל. אמנם הירידה קלה, עשרה גרמים, אבל מבחינתנו ירידה זו ירידה. כרגע משקלו הרשום של אפרוח הוא 2165 גרם. קצת מעכיר את מצב הרוח (שלא לאמר מבאס), נתמודד.
הרופאים והאחיות, גם הם, לא אהבו את הירידה במשקל. כולם קיוו לעליה מעתה ואילך.
ביקור הרופאים היום לא הניב שום שינוי, לל"ש. בשיחות מסדון שנוהלו פה, ניתן היה לשמוע כבר את המילה "בית" בהקשר של אפרוח. תקווה זה דבר חיובי.
ד"ר אפרתי היה פה, הפעם לא רק לנטר, אלא גם לטפל. המעיים של אפרוח, להזכיר, אינם מעיים רגילים. בניתוח הרביעי חתכו אותם לשלושה חלקים, במקומות בהם הם היו נקובים. את שפות החתכים הוציאו מחורים, שנעשו לצורך כך בבטן (הסטומות). חלקים גדולים מהמעיים (למשל המעי הגס כולו) לא עבדו מעולם. ד"ר אפרתי עשה לאפרוח חוקן, הכניס נוזלים בחלקים האלה. המטרה היתה כפולה, לבדוק שהצינור פתוח, ויש מעבר חומר מצד אחד לצד השני, וכן להתחיל להפעיל את החלקים במעיים, שלא הופעלו עד כה. התברר, שהמעיים פתוחים, ומסוגלים לעבוד. יקח עוד זמן עד שיסדרו את הכל, אבל העסק מתקדם בכיוון הנכון. בסך הכל חדשות טובות. ד"ר אפרתי יחזור ביום ראשון, לבצע את אותו הטיפול שוב.
לאחר כל המכשולים אותם עבר האפרוח עד עתה, נותר מכשול נוסף לפני יציאתו הביתה, לעיר הגדולה. אפרוח צריך לאכול מבקבוק את כל ארוחתו, ולגדול מזה. בשבוע האחרון השתדלנו, לא להאכיל אותו יותר מדי מהבקבוק. ההיגיון בזה, הוא מהירות הכניסה של אוכל לגוף, ובעקבות כך יכולת הספיגה של המעיים האפרוחיים. כיוון שבבית לא נכניס לו זונדה (אנחנו לא מיומנים בכך, וגם לא ממש מתאים לנו), הוא יצטרך ללמוד לאכול רק מבקבוק (או הנקה, אבל זה קלוש). התקווה שלנו היא, שהוא יצליח גם לספוג את הרוב, ולעלות במשקל.
בארוחות של היום הוא קיבל בין 20 ל – 35 מיליליטרים בבקבוק (ותמיד רצה עוד). לאכול הוא יודע, זה בא לו טבעי (נראה לי, שאת זה הוא קיבל ממני). היציאות שלו יותר נוזליות, זאת אומרת שהוא סופג פחות. נקווה שהגוף ילמד לעבוד יותר לאט, למרות הכניסה המהירה של האוכל. בקיצור זו המשימה הבאה של אפרוח.
בגלל הארוחות, שניתנות עכשיו בבקבוק, סדר היום שלו שונה לחלוטין. נראה שהוא התרגל לכך במהירות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה