הבוקר התחיל בביקור רופאים של ד"ר בטש. כבר בחמש לפנות בוקר העירוי, כצפוי, הפך פָּרָה. ההוראות אומרות, שכאשר העירוי הופף לפָּרּה, לא מחדשים עד הבוקר (למעשה הרופאים רוצים להחליט כל פעם מחדש האם כן או לא להמשיך עם הנוזלים). בביקור הרופאים ד"ר בטש בִּכֵּר להמשיך עם הנוזלים באותה המתכונת, שהוכחה כמוצלחת אתמול. הפקודה שנכתבה בספר של אפרוח, היתה להכניס עירוי מחדש, ולחדש נוזלים. ד"ר יובל ניגש לעבודה, אך אבוי, שלוש דקירות ואין שום ווריד. אפרוח פיתח את ריאותיו בזמן הזה (הוא עדיין לא ממש יודע איך לבכות ולנשום. הכנסת עירוי הינה סוג של אימון ריאות). ד"ר בטש נקרא אל הדגל. הוא החליט לוותר (למה לגרום סבל). אין ערוי! יש יותר אוכל. 37cc חלב-אם ו – 5cc ניאוקאט (כן, כן חזרנו גם לזה), ביחד 42cc מזון.
יש הרבה שיחות מסדרון פה, בעיניין משקלו של אפרוח. לכולם יש דעה (רופאים ואחיות). המון רעיונות. נראה מה יהיה.
פרט לנושא העירוי, יומו של אפרוח התנהל כרגיל. מתשע עד שתיים עשרה הוא היה ער, תקשורתי ומשחק. אחרי ההחלפה של שתים עשרה הוא נרדם עד חמש (גדל? אולי). שוב החלפה, ושוב נרדם עד תשע. עכשיו הוא ער אל סף ההרדמות.
מבחינת נשימה, יש נסיגה קטנה מאז אתמול. הוא שוב זקוק למעט חמצן, בכדי להציג סטורציות טובות. אנחנו מניחים, שהנוזלים, שהוא הולעט בהם אתמול, הגיעו בחלקם לריאות – גודש. זוהי תופעה מוכרת כאן, ואף אחד לא מתרגש. כיוון שהוא לא קיבל היום נוזלים, יש מצב, שמחר הוא ישתפר.
בפעם הראשונה בחודשים האחרונים, כמעט לא הייתי היום בפגיה (ולכן הפוסט היום קצת קצר, ויותר אינפורמטיבי). אבל בזמן שהייתי, היה תענוג. אפרוח הזה כזה חמוד.
יוליה מאכילה את האפרוח (תמונה מאתמול)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה