אתמול בערב נשקל אפרוח דקות ספורות לאחר כתיבת הפוסט. מבחינת עידכון המשקל, לא כל כך חשבתי על זה אתמול והיום, ולכן לא עודכנה התמונה, ולא עודכן הגרף. בכל מקרה החל מאתמול השקילה של הערב היא הקובעת לצרכי הפגיה, ולכן גם לצרכי. בשקילה הזו אפרוח רשם אמש 2180 גרם שיא אפרוחי, ועליה של 40 גרם מהשקילה של הבוקר. יפה, לא? תמשיך ככה אפרוח.
עוד שינוי קטן בסדר יומו, שינוי מהסוג שאנו קובעים, מאתמול מקלחת בתשע בערב (יחד עם השקילה). שינה מייד אחרי זה (אם הוא ירדם, בינתיים, על זה, לא נלחץ).
הבוקר התחיל יחסית מאוחר, בגללנו, הרשנו לעצמנו עוד חצי שעה שינה (התפנקות). כשהגענו, קטי, אחותו בבוקרה של שבת, סיפרה שד"ר היימן כבר היה לרגע, ויחזור לביקור רשמי. חוץ מזה, קצת לפני כן, העירוי סטה מהווריד, והפך פָּרָה. ד"ר היימן נשאל: האם לחדש? הוא פסח על שני הסעיפים, והחליט. לחדש! הסיבה, לא רוצים להעמיס על המעיים, לכן האפרוח יקבל פחות מזון מהכמות הנדרשת במערכת העיכול. אין ברירה, אלא להשלים בעירוי. מזל שד"ר רימונה הייתה פה באיזור, היא נקראה אל הדגל, לדקור את אפרוח מינימום דקירות.
עוד העירוי בדרכו פנימה (ד"ר רימונה מחפשת ווריד), והנה בא ד"ר אפרתי. עמד בצד וחיכה לתורו. בזמן ההמתנה הוא שמע מקטי ומאיתנו על מצב הדימומים, שנראה שפיר באותו הזמן. ד"ר רימונה סיימה להחדיר את ה"ליין" לווריד. קטי אמרה לד"ר אפרתי, "אפרוח יכול לקבל אותך כרגע" (בינתיים, ד"ר היימן הצטרף לתור המבקשים לראות את אפרוח). בבדיקה מהירה, התגלה, שבזמן העירוי אפרוח אימץ את שרירי הבטן (הגדיל את הלחץ התוך בטני, לדברי ד"ר אפרתי), וגרם לדימום. הוחלט להסיר את החוט שקשר את החור, הוא ממילא לא יסגר. הדימום הוספג, שקית הסטומה ירדה, מצב מצוין לקלח אותו. קילחנו. נעים לו בגיגית, האפרוח אוהב מים (כשהוא בתוכם).
תורו של ד"ר היימן הגיע. הוא כתב לו פקודות. בנוסף על הניאוקאט (20 סמ"ק) ינתנו 10 סמ"ק חלב-אם (עדיין מחפשים את ההרכב המנצח). ניתן לתת את זה בזונדה או בבקבוק. ד"ר אפרתי, שעדיין היה בחדר הדגיש – לאט! פרט לנושא זה, לל"ש. מחר, אולי, יורידו את האנטיביוטיקה.
ד"ר היימן וקטי דני בנושאים אפרוחיים (אלה בדיוק עוברת מאחורה)
ברגע אחד החדר התרוקן. פּוּף, ואין אף אחד. נגמר הבאלאגן, אפרוח התחיל לבכות, הוא אוהב את ההמולה סביבו. החזרנו אותו לעריסה. התכונה עשתה את שלה, הוא נרדם מיידית.
המהומה נגמרה בסביבות שתיים עשרה, עד שבע וחצי בערב הוא ישן שנת ישרים (גדל). גם כאשר החלפנו לו, הוא לא התעורר ממש. פתח חצי עין, וחזר לשון.
כשהוא התעורר, זכינו להרים אותו קצת על הידיים, לשחק איתו, ולהראות לו את העולם. כיף.
בזמן כתיבת שורות אילו (את הקודמות, למען האמת), עשיתי הפסקה, ועזרתי לקלח ולשקול אותו (שגרה או לא?). המשקל קצת הדהים אותנו. שקלנו שבע פעמים בשל כך (רצינו להיות בטוחים). מאתמול להיום הוא עלה מאה גרם, כרגע הוא 2280 גרם. יותר מפי ארבע משקלו בלידה. החל מעתה המשקל יתעדכן בערב השקילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה