מבחינת המשקל, אפרוח לא הראה מאמץ גדול מדי אתמול. בשקילה של הלילה הוא עמד על 2105 גרם, הווי אומר עליה מטאורית של חמישה גרם. אני אניח, שהוא השלים את הנוזלים, ועלה עוד טיפה. לא מה שפיללנו לו, אבל לפחות לא ירידה.
אחרי הדימומים של אתמול, ושינוי האסטרטגיה לגבי ה – T tube, נערך היום דיון רופאים (כירורגים וניאונטולוגים), שכותרתו "ה – T tube לאן?". הוחלט להוציא אותו. אחרי ארבעה חודשים (בערך) הוצא ה – T tube. החור בבטן (במקום בו הייתה הצינורית) נקשר באמצעות חוט מיוחד, לא נתפר. מחכים לראות, אם הגוף יסגור אותו בעצמו, או שהחור יהפוך לסטומה (פיום – חור למעי). שתי האפשרויות נראות בסדר. אם החור יסתם, ושארית המעי לא חסומה, הרי שהמעי אשר בשימוש מתארך. אם החור לא יסגר, הרי שהמצב נשאר דומה מאוד למה שהיה עד עתה, פשוט ללא הגומי (שהיווה עצם זר). נחכה ונראה. מצפים להיות יותר חכמים אחרי סוף השבוע.
החל משעות אחר הצהריים, חודשה הכלכלה באמצעות עשרה מיליליטרים ניאוקאט, דרך זונדה (בקצב איטי). מנסים כרגע ללא חלב-אם. על הנקב בו שכנה ה – T tube הונחה שקית סטומה (שקית מיוחדת, שנדבקת לעור מסביב לחור, ואוספת את היציאות). כיוון ששקית הסטומה אטומה, גילינו משהו חדש אצל אפרוח (משהו שקיים אצל כל הילדים, אבל לא ראינו את זה אצלו עד כה) – גזים. מהר מאוד השקית התנפחה, אוצרת בתוכה מכל טוב, והריח... ללא תחרות. בתשע נגלה איך זה להחליף אותה.
מבחינת תרופות ותוספים, אפרוח חזר לקבל NaCl (מלח בישול מומס במים), לתוספת נתרן. הוא מקבל החל מהיום אימודיום (נגד שילשולים), להאטת תנועת המעיים, אולי זה יועיל בספיגה.
כיוון שחידשו לו עירוי אחרי הצהריים, ניצלו את הזדמנות לבדיקות דם. הבדיקות חזרו בסדר גמור, אפילו ההמוגלובין עלה, זאת אומרת שמתן הדם אתמול הועיל.
בזמן הכתיבה, הגיעה השעה להחלפה. מכיוון שנתבקשנו לשקול אותו בתחילת הלילה וגם בסופו (לוודא שהוא אינו מאבד נוזלים), כבר רחצנו אותו. איזה כיף לעשות לו אמבטיה. פעם ראשונה שלי.
דרך אגב בשקילה הזו הוא כבר היה 2120 גרם, אם כי זה לא רשמי עד השקילה של הבוקר.
מתנצל על החיפזון בכתיבה, יום עמוס, ויש עוד עבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה