למה מהול בחשש? מה שמעסיק אותנו היום, זה נושא המשקל. אפרוח קטן בהרבה, ממה שהוא אמור להיות בגילו. בגלל המעיים הלא שלמות שלו, ספיגת האוכל איננה אופטימלית (בלשון המעטה). הערכה גסה של האחיות, היא שהוא סופג 70% ממה שהוא צריך, ולכן הוא לא גדל. המשקל הוא רק מדד מהיר להמון משתנים אחרים. אחד מהם הוא התפתחות המח. תמיד קיים חשש, שכשהוא לא גדל גם המח לא מתפתח. אין לזה סימוכין, וגם לא נדע את זה, עד שנגיע לשלב בו תתעכב ההתפתחות. בכל מקרה, אנחנו מקווים לטוב. אולי הוא יעלה הלילה במשקל.
בדרך כלל הוא עולה במכה כמות גדולה, ובימים שלאחר מכן הוא יורד חלק מהעליה. נקווה שהפעם זה יהיה שונה.
את ביקור הרופאים ערך הבוקר ד"ר בטש. העירוי שתוכנן אתמול, ונדחה להיום, בוטל. בוטל בגלל העליה במשקל. עדיין ישקלו עירוי במידה ושוב תהיה עצירה. פרט לזה (אולי גם זה) לל"ש.
כרגע קיימת הנחה, שההאכלה דרך הזונדה בקצב איטי, הוכיחה את עצמה. מכאן הרצון להמשיך בשיטה הזו. אליה וקוץ בה, כשמאכילים דרך הזונדה, אפרוח לא מרגיש את האוכל, לכן הוא רעב. כאשר הוא רעב, הוא לא שקט (בוכה, משתולל, מחפש). כאשר הוא לא שקט, הוא מוציא המון אנרגיה, וזה, לא מועיל לעליה במשקל. אז כשהוא ישן, אנחנו לא מעירים אותו בשביל לאכול. אם הוא ער הוא לא יתן מנוחה, עד שהוא יקבל את האוכל שלו – בבקבוק. מנסים להרגיע אותו עם כמות קטנה של אוכל (חמישה מיליליטרים עד עשרה), לא תמיד זה עובד.
בבוקר אפרוח היה ילד טוב, ישן רוב הזמן (בשאיפה, גדל קצת). אחרי ההחלפה (חיתול) של שש בערב הוא התעורר, ומאותו רגע סרב להרדם. הוא רצה אוכל. נתנו לו עשרה מיליליטר בבקבוק, שהוא סיים תוך פחות משתי דקות. ביודענו את המצב, לא רצינו לתת יותר. כאן בא לעזרתנו המוצץ. הפעם גם זה לא עזר. על הידיים שלי, על הידיים של אלה (אחותו), עריסה מתנענעת שום דבר לא עזר – הוא רוצה לאכול דרך הפה (לגיטימי לגמרי, אבל לא רצוי). אחרי שלוש שעות הוא נרדם, הותש (הוציא המון אנרגיה).
תגובה 1:
"תחשוב טוב יהיה טוב"...האם צריך להזכיר איפה היינו לפני כ19 שבועות, אופטימי זה לא היה נראה וגם לא עם סיכויים.
ב"ה אנחנו אחרי ה"מבול" ועם כל מה שהוא מקבל מכם ....אין לי ספק לגבי ההתפתחות...הנס שקרה עם אפרוח בא להוכיח שהכל אפשרי וודאי שהתפתחות תקינה כבר "קטנה" עלינו בהקשר זה ובטח עליו.... מה עם הבגדים, למה אין תמונות עם החליפות החדשות...
אוהבים
הוסף רשומת תגובה