הלילה אפרוח ירד במשקלו 35 גרם, בדיוק מה שהוא העלה אתמול. כך שהוא חזר בדיוק למקום, שבו הוא היה שלשום 1845 גרם. הירידה לא ממש מטרידה פה אף אחד, גם לא אותנו. הוא יתרגל לנשימה עצמאית, ויחזור למגמת העליה במהרה.
הבוקר היתה אצלנו ד"ר רימונה, ערכה ביקור רופאים לאפרוח. חוץ מזה שסוכם, שהוא חמוד מאוד, היא הייתה מאוד מרוצה ממנו. אפרוח הרוויח מזה מיליליטר שלם של אוכל, חלב-אם. כרגע הוא מוזן ב – 38cc לכל ארוחה. ברכות לאפרוח. פרט לכך, לל"ש. אופס, כמעט ושכחתי, מעכשיו יפתחו את החלון, כדי שיראה קצת שמש. זה לא נכתב בפקודות, אלא יעבור כתורה שבעל פה.
דנה משחקת עם אפרוח (ועם החמצן)
את הבוקר הוא בילה במשחקים איתנו. יש לו כבר מן סוג של חיוך כזה. כיף לראות אותו מחייך, כשטוב לו. בסך הכל אין לו הרבה כלים בכדי לתקשר, בעיקר הבכי לסוגיו. הבכי הוא בדרך כלל סימן למשהו לא טוב (אם כי יש בו טעמים). החיוך הזה, הוא בהחלט משהו חיובי. בקיצור היה כיף איתו מאוד, הוא ממש מתקשר.
אחרי ארוחת הצהריים, הוא נפל שדוד. עייף אותו הבוקר הזה, על שלל פעילויותיו. מאז הוא ישן חזק (אם לא היה פה מוניטור, היינו שמים נוצה ליד האף שלו, כדי לוודא שהוא נושם). גדל הילד.
פרט לבראדיקארדיה (שלא מדאיגה, עד שהיא לא חלק מסדרה) יום שקט מאוד. אני מקווה, שגורל סימני ההתעייפות, יהיה כגורל סימני הנפט בראשון לציון – מאוד מרגשים את כולם כשהם מופיעים, ונעלמים יום למחרת.
נ.ב.
נשימה עצמאית - Independent, נשימה עצמונית - Spontaneous.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה