
עם כל ההתעסקות הזו במשקלים, בעליות ובירידות, שוכחים קצת מה זה אומר. הוא די גדל הבובון, התארך והתעבה. כבר מרגישים ידיים שמנמנות ורגליים שמתחילות להעלות על עצמן בשר. לפני שלושה ימים חליפו לו את הקיבוע לטובוס, הקיבוע הוא למעשה שני פלסטרים לרוחב הפנים, הוא גדל בתוכו, והיום הקיבוע כבר לא נוח לו. ממש רואים פיסות לחיים,שיוצאות בין הפלסטרים, פיסות הלחיים הללו, לא היו שם שלשום. יאללה אפרוח, תתקדם לכיוון העריסה, וותר על האינקובטור (כמובן, שעל המנשם קודם).
את הביקור ערכה לו היום ד"ר רימונה, והותירה אותו כמעט ללא שינוי. אוכל 32cc לסיבוב, באותו ההרכב. אותן התרופות נשארו, באותו המינון. מבחינת תוספים, העלו לו את כמות הזרחן (הזרחן דרוש למערך האנרגיה בגוף – תהליכי איחזור אנרגיה תוך תאית – מעגל קרבס - הביולוגית כאן אומרת, שלא רק יש עוד תפקידים לזרחן), שהוא מקבל (דרך הזונדה), כיוון שהוא עלה במשקל.
כמובן שד"ר היימן וד"ר ברזילי לא פסחו על ביקור משל עצמם, רק בכדי לראות מה שלומו.
אפרוח לא שקט היום, משהו לא נוח לו. הוא היה ער המון, ובזמן העירנות שלו הוא בדרך כלל בכה. עד עכשיו אנחנו מנסים להבין מה לא נוח לו. כבר הפכנו אותו כמה פעמים, לכמה צדדים. מוצץ לא עובד עליו היום (לפרקי זמן מאוד קצרים – אפילו גליצרין לא שיכנע). הבעיה היא, שכשהוא בוכה, הוא שוכח לנשום (למרות המנשם), ואז הסטורציה יורדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה