יום שקט עבר על כוחותינו. בביקור הרופאים הבוקר, הפקודות נשארו על כנן, לל"ש.הוא עדין אוכל 30cc בסיבוב (למרות שלפי המפתח הוא צריך כבר לקבל 31cc, אבל איתו הולכים לאט).
אתמול ראינו כי טוב, מצא חן בעיני דנה ובעיני האפרוח סיפור הקנגרו. בבוקר אולגה ודנה עשו כמעשה אתמול, הפעם לעשרים דקות. אפרוח קצת בכה, וקצת היה לו לא נוח בהתחלה, אבל הוא אהב את הפוזיציה. כזה בובון. זה קצת סיפור להוציא אותו מהאינקובטור, כל הצנרת והחוטים לא סלחניים לתנועה, אבל זה שווה את זה.
אחרי הצהריים, יוליה, החליפה לו את הקיבוע לטובוס. משתי סיבות, האחת, כי הנוכחי ג'יפה (לגמרי), השניה, כדי ליצור מקום טוב למוצץ. לוקחים אותו ברצינות פה, מה שהוא רוצה הוא מקבל, מוצאים את הדרך. ישר אחרי החלפת הקיבוע, והחלפת הפֶּדִים והחיתולים, קפצנו מעל הפופיק – עוד קנגרו. את זה האפרוח כבר לא ממש אכל. הרגע הציקו לו (זה כואב להחליף קיבוע – מקלפים לו פלסטרים מהפנים), הוא לא הבין מה רוצים ממנו. אז החזרנו אותו מהר מאוד פנימה לאינקובטור, אין טעם לטלטל אותו יותר מדי. גם באינקובטור הוא לא ממש נרגע. קצת מוצארט עשה את העבודה, האפרוח קימט את המצח, פתח עיניים, ונרגע. אחרי מוצארט באו הביטלס (גם אותם הוא אוהב). אחרי שעה וחצי (בד"כ זה עשרים דקות) ניסיתי לקחת לו את המוסיקה (אני צריך את הפלאפון כדי להתחבר), בכי, ירידות סטורציה, תנועות חדות בקיצור לא מרוצה. החזרתי לו את המוסיקה, 92%, נרגע. נחכה עם החיבור. הוא יודע מה הוא רוצה.
דרך נוספת להרגיע אותו (גם זה קרה עכשיו) היא לשים מולו את הספר שלו. איך שהוא מתעניין בו... ילד תרבותי, מה שמעניין אותו זה מוסיקה וספרות.
בידוד (גלינה שומרת עליו)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה