את ביקור הרופאים ערך היום ד"ר היימן, ואפרוח זכה לעוד cc של אוכל בכל סיבוב. זאת אומרת שכל סיבוב יש לו 33cc מזון. ההרכב השתנה קצת: 25cc חלב-אם ועוד 8cc ניאוקאט. כל אחד בתורו (אני, דנה וסווטה האחות) שאל, כאילו בתמימות, מה הוא חושב על נושא האקסטובציה. לא קיבלנו תשובה חותכת, עדיין שוקלים מה לעשות עם זה, נקווה שזה יקרה בקרוב. מבחינת תרופות, שום דבר לא השתנה, לא ההרכב ולא המינון.
אסנת, האחות של אפרוח במשמרת ערב, הציעה והגדילה את קצב העברת החלב בזונדה. כרגע הוא מקבל בקצב של 22cc לשעה (ז"א שתוך שעה וחצי הוא יגמור את ארוחתו). זה אמור להרגיל את הקיבה לאכילה רגילה, ולא המשכית.
את שעות הבוקר, העביר אפרוח בשינה עמוקה. אפילו החלפת הפדים והחיתול לא העירו אותו. בתמורה לזה החל משעות הצהריים, הוא ער וישן חליפות. כאשר הוא ער, הוא בעיקר בוכה ונאבק בטובוס. האפרוח למד, שהטובוס איננו חלק אנטרגלי מהפרצוף, וניתן להזיז אותו (בתוך הפה עבור המוצץ, והחוצה ופנימה בלי מטרה). מאותו רגע של הארה הוא לא מפסיק לאתגר את הטובוס ואת הקיבוע שלו. יש פעמים בהם הוא מחזיק את הצינורית הזו בשתי ידיים, ומושך (כמובן שפעולה זו גורמת למשיכת הקיבוע, וזו בתורה מושכת את הלחיים – כואב – בוכה). פעמים אחרות הוא דווקא דוחף אותו פנימה – זה גורם לו לשיעול (הוא משתעל מאוד חמוד). שיטה נוספת להציק לטובוס היא ליפוף כל היד (הזרוע והאמה) מסביב לצינור (כמו שעושים לחבל, שרוצים למשוך). כמובן שבשלב כזה לא ניתן למשוך, אבל כובדה של היד גורם לטובוס טיפל'ה לצאת, כמובן הקיבוע נמתח, הלחיים כואבות, האפרוח בוכה. מה שכן, שעות של התעסקות, שלנו ושלו.
טובוס ארוז לפני התקנה
כיוון שהוא גדל, הטובוס כבר לא כל כך מתאים בגודלו. מסיבה זו יש דליפת אוויר מסביבו. בזכות הדליפה הזו, אם מכניסים את האוזן לאינקובטור, אפשר לשמוע את האפרוח בוכה (צליל חלוש של בכי). גילינו את זה היום והיתה התרגשות גדולה לרגע, ואז הבנה שהוא בוכה, וכדאי לטפל בבכי.
תגובה 1:
קדימה קדימה - אצלנו העירקים עלייה במשקל בכל גיל הוא מתכון לבריאות וכך
גם אצל אפרוח.
הוא מתקדם בקצב שלו ומראה סימנים של דביבוניות (לחיים יוצאות מהפלסטרים).
אנחנו ממתינים ומצפים בקוצר רוח להוצאת הטרבוש הזה - כנראה שאפרוח לא רוצה שיצא לו שם של נותן....
אוהבים וחושבים עליכם
הדס וירון
הוסף רשומת תגובה