יום רביעי, 14 במאי 2008

יום 112 - שבעה עשר שבועות

שוב קפיצה אדירה במשקל. אפרוח מה קורה איתך? אתה לא החלטי! או שאתה מדשדש או שאתה קופץ. עד השקילה של הלילה הוא עלה 65 גרם. זאת אומרת, שכרגע הוא רשום על 1680 גרם. אם זה משקל נטו, זה מעולה (מתקרבים לקילו השני לאט לאט). גם אם 60 גרם מזה הם נוזלים, זה לא רע (מתקרבים אבל לאט יותר).

את ביקור הרופאים ערכה היום ד"ר רימונה (קיבלנו אותה חזרה, היא סיימה את התורנות שלה במחלקה למטה. אושר גדול). כיוון שהוא ישן כל כך יפה, היא לא נגעה בו, לא ממש צריך, אז למה להפריע. כתוצאה מהביקור הזה, נשאר הכל ללא שינוי. מזון, 32cc לסיבוב (דנה מגניבה לו איזה cc או שניים מדי פעם), ותרופות אותו דבר.

ד"ר אפרתי הגיע לביקור היום, אחרי הרבה זמן. זה סימן טוב, שהוא ממעט בביקורים, סימן שהמעיים (והבטן בכלל) עובדות לשביעות רצונו. גם הוא רק הסתכל, ולא הפריע לשנת האפרוחים. לא היה לו הרבה מה להגיד, מבסוט מהגדילה האפרוחית. על ה – T tube: נחשוב כשנצטרך.

באיזשהו שלב היום, העירוי הפך פָּרָה. החליטו לא לחדש. ממילא בתרבית לא היתה צמיחה (זה לא אומר, שאין כלום, זה רק אומר, שכרגע אין הוכחה שיש משהו), אז הפסיקו את האנטיביוטיקה. יותר טוב ככה.

עד אחרי הצהריים הוא ישן שנת ישרים. התעורר לשעה כדי לבכות, וחזר לישון. בערב הוא שוב התעורר, הפעם כדי להתעניין בעולם. יש לו ספר חדש (על הישן נשפך סַבִיעוֹר, חומר ניקוי חזק, צהוב ומסריח) עם ציורים אחרים, מאוד מרתק, אי אפשר להוריד ממנו את העיניים. אי אפשר גם להחליט על איזה עמוד להסתכל, אז מסתכלים על כולם (שזה אומר, הזזות ראש אינטנסיביות מצד לצד – האחיות לא אוהבות את זה, זה פוגם בסטורציה). מאוד משעשע, אני נהניתי.

עכשיו סיימנו להרדים אותו, זה לא יחזיק מעמד. אני לא יודע מי משמרת לילה, אבל לא הולך להיות לה משעמם.

הנוף מגגה של הפגיה

כדי להתאוורר אני עולה לפעמים על הגג של הפגיה (עם או בלי חברתו של גיא מאריאמי-תם, שוכן פגיה כבד), אפשר לראות מכאן חצי מדינה (בלילה יותר יפה). ניסיתי לעשות פנורמה (ניתן להקליק עליה כדי לראות בגדול). לא יצא מרשים, אבל היה כיף לעשות.

אין תגובות: