הבוקר, קצת אחרי שדנה קמה, הגיע SMS מאולגה, האחות של משמרת הלילה. מיד טלפון (מצידנו אליה).
שום דבר דחוף, אבל שלא ניבהל, כשנראה את העירוי.
- מה עירוי?
שום דבר רציני, פשוט לא היו בטוחים מה זו הנפיחות ברגל, אז רוצים לתת אנטיביוטיקה.
- מה נפיחות ברגל?
כלום, פשוט שמתי לב הלילה, שהירך שלו נפוחה, אולי בצקת, אולי משהו אחר.
בוקר טוב!
ד"ר הילה, הרופאה שהיתה פה בלילה, לקחה לו בדיקות דם (בגלל הירך). בבדיקות התגלתה כמות תאי דם לבנים גדולה מהרגיל (אם כי לא גדולה מידי), ולכן האנטיביוטיקה. ד"ר רימונה דווקא לא התרגשה מידי, ואישרה את האנטיביוטיקה (לטווח קצר), כך ששוב הוא מקבל וונקו-מרו. אם ד"ר רימונה לא מתרגשת, אז גם אנחנו לא מתרגשים יותר מידי. פרט לאנטיביוטיקה, הורידו לו את כמות המשתנים לרבע, כנראה שנרגעו מהנוזלים. מזון נשאר כשהיה 30cc לכל ארוחה.
כל הבוקר הוא ישן (עסק בגדילה), נרגע מלפנות הבוקר הסוער, שעבר עליו. אחרי הצהריים, בסביבות חמש, הוא התעורר (כמו בכל יום). היו לי שלוש שעות איתו – ילד מצחיק, איזה כיף איתו. הוא יודע מה הוא רוצה, ועד שהוא לא מקבל את זה, הוא לא נרגע. הוא רצה לשמוע 'ביטלס', לא משנה מה שמנו הוא בכה, כשהגיעה המוסיקה הנכונה, הוא נרגע. בשלב מסוים, הוא רצה את המוצץ, שום דבר אחר לא עיניין אותו, עד שהוא קיבל את המוצץ (יש לו אפילו העדפה לסוג), אפילו לא מטוש עם גליצרין (סוכריה על מקל\מציצה). היה כיף איתו מאוד משעשע ומספק. יש לו תנועות מצחיקות. העיניים שלו מתחילות להתברר, מתחילים לראות הבדלי צבע בין האישון לקשתית, יפה לראות.
המוסיקה של אפרוח
בתשע הוא נרדם (כמו כל יום), הוא יתעורר שוב בעשר וחצי, כדי להיות ער חצי לילה. נכול לכרגע הנפיחות ברגל ירדה (אולי זו באמת הייתה בצקת), אבל לא לגמרי.
ד"ר ברזילי ביקר אותו היום (אחרי שהוא לא היה פה קצת זמן). כשהוא אופטימי, גם אני אופטימי. לדבריו האפרוח מתפתח יפה, כיף לראות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה