בשקילה של הלילה התברר, שהאפרוח עלה בעשרה גרמים אתמול, וכרגע משקלו הוא 1690 גרם. הילד מסרב לעבור את רף ה – 1700 גרם, ואני כל כך רוצה, שזה יקרה.
את הביקור הבוקר ערכה לו ד"ר רימונה. דבר ראשון היא הוסיפה לו אוכל, ושינתה את ההרכב. מהיום הוא מקבל 29cc חלב-אם מתוסף עם קורנפלור ו – 5cc ניאוקאט, בסך הכל 34cc מזון. כולם רוצים שהוא ישמין. ד"ר רימונה הקשיבה לריאות שלו (סטטוסקופּ), ומשהו נשמע לה מוזר, אולי הטובוס סתום. קטי, האחות שלו (אחותו?) בבוקר, כבר היתה כולה בעיניין של אקסטובציה (יש הזדמנות, אז למה לא). ד"ר רימונה החליטה על פָּאף ונטולין, להרחבת הסימפונות, זה עבד. שינוי נוסף היה, החזרת הלחות לאינקובטור (מקילו וחצי הוא בלי), שלא יתאמץ לשמור על לחות, ויאבד אנרגיה. הלחות כוונה ל – 30%, האינקובטור משום מה מספק בסביבות ה – 50%, לא תשכנע אותו אחרת.
ד"ר אפרתי היה פה, כדי להסתכל לאפרוח על הבטן. בסך הכל בסדר, לא היה לו משהו מיוחד לאמר עליה. מה שכן, הוא המליץ להוסיף למזון אומגה 3 ו – B12, נראה מחר אם ישמעו לעצתו.
האפרוח לא היה רגוע היום בצהריים הוא היה ערני ומתעניין, ומדי פעם פרץ בבכי (והבכי שלו מוריד סטורציה – הוא מתנגד להנשמה, כאשר הוא בוכה). לקראת אחרי הצהריים הוא נרדם. שעה, והתעורר. הפעם לא בשביל לראות עולם, אלא בשביל לבכות. קצב פעימות הלב שלו עלה מאוד (בין 180 ל – 200 פעימות לדקה) – טַאכִיקַארְדִיָה (דופק מואץ), וקצב הנשימות שלו האמיר – טַאכִיפְּנֵיאָה (נשימה מואצת). שתי מילים לא רגועות. יוליה ואליאן, האחיות, היו כאן. ד"ר יעל (הרופאה התורנית) נקראה אל הדגל. בהתיעצות עם ד"ר ברזילי (בטלפון) הוחלט על סט בדיקות. ושוב פעם תוך שלוש דקות, החדר היה כמרקחה. האינקובטור נפתח, מחטים יצאו מכיסויהן ומכונת הרנטגן הגיעה. חצי שעה ובה נלקח דם לתרבית, לספירה, לגזים, לאלקטרוליטים ול – DEX (סוכר). אם כבר דקרנו אז נכניס הכנה לעירוי (לעין הרע). הספירה חזרה מהר – הדם קרוש אי אפשר לעשות איתו כלום, שוב לקחת דם. הגזים יצאו בסדר גמור, הסוכר קצת גבוה אבל לא נורא והאלקטרוליטים – לפי הספר. בינתיים התקשרו מהמעבדה (לגבי הספירה), ומסרו באמצעות שליח, שהלויקוציטים (תאי דם לבנים) שלו ברמה של 93,000, כאשר הערך הטבעי הוא 15,000. זה אומר שיש לו זיהום חמור ביותר. עכשיו אנחנו היינו עם טאכיקארדיה (אחחח הלב, הלב). לקח כמה דקות, והנקודה הובהרה, זה הטרומבוציטים (טסיות הדם, האחראיות על קרישה) ולא הלויקוציטים, והערך נמוך בקצת ממה שצריך (טרומבוציטופניה קלה). רגיעה. חזרו הבדיקות באופן רשמי, הרוב בסדר, אפרוח קצת אנמי (חסר המוגלובין), אבל לא נורא. מזל שהכניסו עירוי, עכשיו יכניסו דרכו תאי דם אדומים (לטפל באנמיה). בצילום נראה, שהכל כרגיל.
נחמד לקבל בדיקה חזרה עם כזה ניסוח - ברור שתכנס לפניקה
כרגע יש רגיעה, האפרוח מותש ממה שעבר עליו (או שהוא הבין, שמציקים לו, אז הוא הוריד פרופיל). כולם עדיין מנסים להבין מה קורה איתו. ההנחה כרגע, שהלחות המוגברת אולי גרמה לחוסר נוחות, ולכן התגובה הזו של הגוף (כמו בסאונה, פעימות לב עולות, והנשימות נעשות עמוקות אך מהירות). זו ההנחה שלנו, לא של הצוות. בכל מקרה הדליקו אינקובטור אחר (לחמם אותו), ונחליף לו אינקובטור לכזה, שהלחות עובדת בו טוב יותר. אם זו הבעיה, זכינו, אם לא, לא הפסדנו. נראה.
משמרת לילה מעניינת תהיה פה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה