בבוקר הכל נראה עדיין ללא שינוי. ד"ר רימונה ערכה לו את ביקור הרופאים. שום שינוי בתרופות ובאוכל. בצהריים ד"ר היימן בדק לו את הבטן, ועשה לו "מסג' רקמות", כזה שהוציא לו המון צואה מכל החורים (הוא עושה את זה הרבה).
רוב הבוקר האפרוח ישן, והתעורר מדי פעם, כדי להסתכל על העולם.
בדיוק בהחלפת המשמרות של האחיות, כשהחליפו לו את הפדים והחיתול, הוא התחיל לדמם מהאיזור של ה – T tube . בהתחלה דימום קל, שבמשך הזמן הלך והתגבר. חדווה ודנה ספגו את הדימום, וד"ר רימונה לא התרגשה מדי. בסך הכל אנחנו יודעים, שהטרומבוציטים שלו נמוכים, ולכן הקרישה איטית. חוץ מזה דימום יכול לקרות. בהחלפה של שש (שלוש שעות אחרי) לא היה דימום, והיתה המון צואה, הרבה יותר מכרגיל (ברכה מצד אחד, ומצד שני מעלה תהיות). חצי שעה אחרי זה, פתאום שמתי לב, שהפדים שלו אדומים. שוב היה דימום, קל אמנם, אבל דימום. החלפנו את הפדים, והראנו לד"ר רימונה. הדימום שוב עבר. לקראת תשע בערב (שוב החלפת חיתולים ופדים) האפרוח שוב התחיל לדמם, הפעם חזק יותר (ממש נזל לו דם). הוא נותן שפריץ אחד, גדול, ומפסיק. דנה וחדווה ספגו את הדם, וקראו לד"ר טלי (התורנית ללילה). היא התיעצה, וחזרה עם הוראות: לוקחים ספירת דם, גזים, אלקטרוליטים ותפקודי כבד. חוץ מזה מכניסים עירוי (זה של אתמול כבר הוצא). בעירוי יעבירו כדוריות אדומות ואח"כ פלסמה (מכילה גורמי קרישה). גם ויטמין K יכנס לאפרוח בדקות הקרובות (כזכור הוא זה, שמפעיל את גורמי הקרישה). תוך כדי הטיפול הזה, הוא שוב דימם, הפעם פחות. אין רגע דל עם האפרוח. הסכנה היא, שפתאום הוא יתחיל לדמם, ולא ישימו לב. זה ידחה טיפה את ניסיון הגמילה הבא מההנשמה.
בערב הגיעו כל שוכני הפגיה הוותיקים (שיצאו כבר בשלום לביתם) אבוחצירא, ניסן, ג'מו, צור ושלמה לביקור עידוד. ישבנו לקפה של שבע בארומה, כמו לפני חודשיים. היה ממש כיף לראות את כולם. כמובן, שהצוות פה קרן מאושר, כשראו את הילדים במצבם הנוכחי – יש ברכה בעמלם.
אפרת ג'מו מאיימת
כרגע אנחנו מחכים לתוצאות הבדיקות. כשתגענה יחליטו אם לעשות עוד או להשאיר את המצב להרגע לבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה