במהלך אתמול העירוי (דרכו עברו הוונקומיצין והמרופנם) הפך פָּרָה. כיוון שכך, הוחלט לוותר על חידושו, והיום נכתבה פקודת עצירה לאנטיביוטיקה. היד של אפרוח שוב פנויה לזוז בחופשיות, והוא ללא ספק מנצל את זה.
בביקור הרופאים הבוקר (ד"ר רימונה, אלא מי) נוסף לו עוד cc מזון. עכשיו הוא מקבל 32cc חלב-אם (עם תוסף ועם קורנפלור, כמובן) ועוד 5cc ניאוקאט (שגם לזה מוסיפים קורנפלור). בסך הכל 37cc, שזו הזנה מלאה (לפי מפתח של 160cc לכל קילו ביממה). פרט לזה לא שונה כלום. בדו"ח צויין, שהילד חמוד.
מבחינה נשימתית הוא תותח (בן פֹּרת יוסף). רב היום הוא היה סביב 21 אחוזי חמצן ו מעל 90 אחוזי סטורציה. ברכה. מה שכן, כשהוא בוכה, גם המנשם לא עוזר. הוא פשוט אוטם את עצמו לאוויר (לא ממש ברור לי איך). לא משנה כמה חמצן תתן לו, זה לא יועיל. הדרך לפתור את הבעיה הנ"ל, היא להרגיע אותו. לא בוכה – נושם. מאז שגילינו את המוצץ, החיים הרבה יותר יפים. יש לו כבר מוצץ מועדף, ירוק כזה, מסיליקון. הוא כבר מזהה אותו מרחוק – כשהמוצץ מונח על המזרון, האפרוח כל הזמן מסתכל לכיוונו, ושולח אליו ידיים. לא תמיד הוא מגיע, וכשהוא מגיע, הוא לא ממש מצליח לתפוס אותו (מזיז אותו בעיקר). בכל מקרה, המוצץ הזה נכנס יופי עם הטובוס, והאפרוח יודע ואוהב למצוץ.
היציאות שלו היום היו קצת נוזליות. נעקוב אחריהן, לוודא שזה לא מזיק.
רוב היום הוא ישן, ישן טוב (נקווה, שגדל). אפילו בשעות, שבדרך כלל הוא ער בהן, הוא ישן. איזה חגיגה הולכת להיות בלילה (מסכנה ליבי, שעושה פה משמרת לילה). עכשיו הוא ער (החל מתשע), ומאוד תקשורתי, אבל רק תנסה לעזוב אותו לרגע, כאילו סוף העולם הגיע (הוא חושב שניה, ומיד מתחיל לבכות בשיא העוצמה).
אפרוח קיבל היום מתנה מסבתא שלו, חיתול כחול (כמו שצריך לגבר), שעליו רקום אפרוח, ומצויר צב. הוא עדיין לא עשה בו שימוש, זה עוד יגיע.
תגובה 1:
ליניב ודנה,
הבלוג שלכם מרגש בצורה בלתי רגילה. הכתיבה הפשוטה והכנה נוגעת ללב.
בשורות טובות ותמשיכו להיות חזקים בשביל האפרוח!
הוסף רשומת תגובה