יום רביעי, 7 במאי 2008

יום 105 - ערב יום העצמאות

עוד יום שקט, אפרוח עדין מתאושש מהטראומה שעברה עליו ביום שני, וכן גם אנחנו. אותותיו של אתמול, הרגוע, ניכרים בו, והוא חוזר לעצמו. הלילה הוא בכה מאוד, ולאורך זמן. אתמול היה היום השלישי של הסטרואידים. ליבי שהייתה איתו הלילה סיפרה, ששום דבר לא הועיל, אפילו לא לעטוף אותו כמומיה. בבוקר הסטרואידים הרפו את אחיזתם בו, וסימני עצבנות אחרונים נמוגו. מאז הוא במצב שינה או במצב של נים ולא נים. קצת משעמם לנו, אבל מאוד נחוץ לו. כאשר דנה הגיעה בבוקר, קטי, שהיתה איתו במשמרת בוקר, הודיעה לה במפגיע, שהיא לא מתקרבת לאפרוח. היא הודיעה את אותו דבר גם לד"ר רימונה. ביקור הרופאים נדחה קצת, כדי שישן.

מבחינת משקל, הוא ירד הלילה עשרה גרם, כך שכרגע הוא רשום על 1640 גרם. אנחנו לא יודעים אם זה טוב או רע, זה פשוט ככה.

ד"ר רימונה הגיעה בפעם השניה קצת יותר מאוחר. קטי הרשתה לה הפעם לגשת ולהטריד את האפרוח. כשאין ברירה, אין ברירה. באוכל היא לא נגעה, כך שבפקודות נרשמו לו 20cc חלב-אם מתוסף עם קורנפלור. את האנטיביוטיקה היא הפסיקה (עברו הימים הדרושים). פרט לכך שום שינוי מבחינת ביקור רופאים.

בסביבות ארבע, התעוררו ספקות אצל סווטה (משמרת ערב) לגבי טיבו של העירוי. היא קראה ללריסה, לוודא. העירוי עף. כיוון שכך, צריכים היו להעלות לו את מינון המזון, וכך עשו. כרגע הוא מקבל 20cc חלב-אם עם כל מה שאפשר ועוד 5cc ניאוקאט.

ביום שני אחרי הצהריים, כאשר אנחנו היינו בסרטים שלנו כאן, רחלי, האחות, השלימה את לימודי ההילינג בעזרת מטוטלת. אז היום היא הגיעה לעשות הילינג לאפרוח. היה מעניין להסתכל. לפי אבחנתה הריאה הימנית שלו חולה (כבר לא אחרי ההילינג, או אולי פחות) וגם המעיים. לעיניים היא לא הצליחה להגיע. נו שׁוֹיְן. כל הכבוד לה על הרצון הטוב והמאמץ.

אנחנו מתכוננים ליום העצמאות, החג הכי חשוב בשנה. חג שמח אפרוח, חג שמח לנו ולכל ישראל.
סווטה מכינה לו מנת MCT, שיגדל קצת

אין תגובות: