האפרוח הוא ילד מאוד לא צפוי, ידענו את זה, והנה קיבלנו חיזוק נוסף לטענה.
הלילה, חווינו שוב לילה נטול שינה. יצאנו מהפגיה בחצות וחצי, כאשר אנחנו מאוד לא שקטים. הירידה במשקל בלילה שלפני, מצבו הקליני של האפרוח והיציאות הנוזליות שליוו אותו במהלך היום, גרמו לנו להסכין לעובדה, שגם בשיחת הטלפון הלילית של הלילה נקבל בשורות רעות. כצפוי, בארבע לפנות בוקר התבשרנו, שאפרוח השיל מעליו עוד חמישים גרם, וירד מתחת לרף שני הקילוגרם שוב פעם (1985 גרם). אם במהלך היום היציאות היו נוזליות, הרי שבלילה, הן היו לחלוטין לא מעוכלות. כמו שנכנס, ככה יצא. שארית הלילה עברה בעצלתיים, בהחלט לא בשינה עריבה.
כבר כשחזרנו אתמול בלילה, נפתח המחשב, והאינטרנט התחיל להזרים מידע. ניסינו למצוא פתרון. במהלך אתמול משום מה היינו קפואים, לא הגבנו לקורה מסביבנו (לא אופייני, אבל קרה). תודה לגלי, שהוציאה אותנו מהקיפאון הנ"ל.
לפגיה הגענו מצוידים בהמון שאלות (וקצת תשובות). הדברים תחילו לזוז. בסך הכל ירידה של מאתיים גרם בארבעה ימים, היא לא דבר שניתן להתעלם ממנו. לא אתאר פה את כל התהליכים והשיחות, שעשינו, ועשו לנו. אקצר! לאפרוח יש סימפטומים של שתי בעיות, זיהום והתייבשות. כדי לשלול או לאשר זיהום, כבר בחמש לפנות בוקר לקחו לו תרבית דם, נדע עוד שלושה ימים. בלי קשר התחילו לתת לו אנטיביוטיקה, וונקו-מרו (איך לא) ופְלוּקֶנֶזוֹל (נגד פטריות, כי האנטיביוטיקה הורגת את הפלורה הטבעית של הגוף, שדואגת לזה בדרך כלל). את ההתיבשות הוכיחו בעזרת בדיקות דם (כמות מלחים לנפח – בעיקר הנתרן). ההתיבשות נגרמה מהיציאות הנוזליות, אפרוח פשוט התחיל לאכול מהר מדי (או אולי הזיהום גרם לשילשול).
אז מה קורה עכשיו? הכניסו עירוי, והתחילו לתת שוב פעם Stock-F, שהוא גם מזון וגם נוזלים. נתנו לו פלסמה וכדוריות דם אדומות. כמו כן, הפסיקו כלכלה דרך מערכת העיכול. בגלל שהוא שילשל כמה ימים, בסבירות גבוהה כל אנזימי הפירוק המצויים במעיים נשטפו החוצה. זו הסיבה בגינה היציאות הפכו נוזליות יותר ויותר עם הזמן (ככל שיש פחות אנזימים, יש פחות עיכול ופחות ספיגה). מחר בבוקר יתקיים דיון רופאים נוסף בעיניינו של אפרוח (גם היום היה). בדיון יוחלט איך הוא יואכל הלאה (קיימות כמה אפשרויות, נדע מחר).
ד"ר אפרתי, הכירורג שלו, היה היום. הוא שוב עשה לו חוקנים, בכדי לברר שכל המעיים פתוחים. הם פתוחים! הוא הציע לתת לאפרוח אִימוֹדיוּם (נגד שילשול), להאטת הפֶּרִסְטָלְטִיקָה (תנועת המעיים), כך להשאיר את המזון יותר זמן במעיים, וזה יגדיל את הספיגה. ד"ר אפרתי ביקש לא להאכיל את אפרוח כאוות נפשו, אלא למנן את כמות הנוזלים שהוא מקבל בקצב מהיר. את השאר לתת באיטיות דרך זונדה. הופ, חזרה הזונדה לפרצוף.
בזמן הזה הגיעו לבדוק לאפרוח את העיניים. הכל תקין. נתראה שוב עוד שבועיים.
אחרי הצהריים, אפרוח התחיל לחזור לעצמו. הוא עדיין עייף, אבל כבר לא אדיש, כפי שהיה בבוקר. אנחנו מצפים, ומקווים, שעד סוף השבוע אפרוח יחזור לעליה במשקל, ואולי אף למשקל השיא שלו. שומרים על אופטימיות זעירה.
ובינתיים בפגיה, עומס כמו שמזמן לא היה
תגובה 1:
השם יהיה איתכם,
תהיו חזקים.
אפרוח הוא חזק ובעל כח רצון.
תנו לו המון נשיקות בשם דודה אחת שהוא ואתם לא מכירים אבל עוקבת בדריכות כמה פעמים ביום לראות מה שלומו...
הוסף רשומת תגובה