אתמול, קצת לפני שעזבנו, אסתר (האחות שנשארה כל שאר הלילה עם אפרוח) הציעה שנתחיל להוציא אותו מהאינקובטור (על אף ההנשמה), ונעשה לו קנגרו.
סוגריים:
קנגרו – חוץ מהעובדה שזו חיה אוסטרלית קופצנית, זו פעילות שעושים עם פגים (בד"כ הגדולים יותר, והפחות מונשמים). מחזיקים אותם על החזה צמודים לגוף, כאשר עור נוגע בעור (שני הצדדים חשופים). לפי המצדדים, פעילות זו מחזקת את הקשר בין הפג להורה, ונותנת לפג הרגשה של ביטחון וחום אמהי (או אבהי). מקורה של שיטה זו (אליבא דד"ר היימן) הוא בדרום אמריקה בשנות השבעים המאוחרות. בפגיות שם לא היו אינקובטורים, ופגים שרדו בקופסאות עטופות ושמיכות. אז זו הייתה הדרך לחמם את הפגים – להכניס אותם מתחת לבגדי ההורה, שיהנו מחום גופו. משם עבר המנהג לשאר העולם, כשיטה הומאופטית לחיזוק הקשר. לא ודאתי את הסיפור, אבל הוא נשמע לי אמין.
סגור סוגריים!
כיוון שעד היום, לא יצא לנו להחזיק את אפרוח קרוב לגוף (שלא לדבר על חיבוקים ונשיקות), הלכנו הביתה עם רצון עז לבדוק את הנושא. בבוקר, כשהגיע ד"ר היימן לעשות את ביקור הרופאים, התקפנו אותו בשאלות בנושא. בגדול, לא עושים את זה עם ילד מונשם, הסיכון לחנק גבוה (טובוס שנשלף החוצה, מנשם שמתנתק, צינורות מתכופפים ועוד כיוצא בזה צרות). אבל, ופה מגיע האבל, הוא מבין את הצורך שלנו (פסיכולוגית בלבד), ואפרוח כבר מבוגר בגיל, אז יש אישור.
ניצלנו את העובדה, שד"ר רימונה היתה בקומה למטה (אם יקרה משהו, שיהיה מי שיציל את המצב), וקטי היתה מאוד חיובית ועוזרת. הוצאנו את האפרוח מהאינקובטור הישר לזרועותיה של דנה. שני צילומים, והופ שמיכה עליו. איזה אושר משני הצדדים. דנה קרנה, ואפרוח היה בהלם לרגע, פרש ידים על דנה, ונרדם ברגיעה מוחלטת. מדי פעם הוא פתח עין (או שתיים), וידא שהכל בסדר, ועצם חזרה. ראו עליו שהוא מסופק. אחרי רבע שעה הוא חזר לאינקובטור (לא בשמחה רבה). אושר גדול.
קנגרו לאפרוח
עד אחרי הצהרים הוא ישן. בשלוש וחצי הוא התעורר, בשביל לא להרדם שוב. הוא היה ערני וסקרן, והשתעשענו איתו הרבה. האפרוח למד את סיפור המוצץ, וזה מצא חן בעיניו, הוא דורש אותו. חמוד כזה. עד שבע הוא היה ער בד"כ עם המוצץ.
בביקור הרופאים הבוקר, ד"ר היימן לא שינה דבר. עדיין 30cc מזון, ואותן התרופות. את המשחה להרגעת העור (דרמקומבין) הוא הורה למרוח לפי הצורך, ולא כשגרה.
3 תגובות:
http://www.prematurity.org/baby/kangaroo.html
וואו! בשעה טובה! מרגש.
איזה מדהים :)
הוסף רשומת תגובה