יום רביעי, 28 במאי 2008

יום 126 - סיפורו של טובוס, ומלחמתו של אֶפְרוֹחַ.

תותח אמיתי, גיבור חיל, גבר שבגברים ועוד. הרבה סופרלטיבים אפשר לאמר על האפרוחוּל.

אפשר להתחיל בעובדה, שהלילה הוא עלה עשרה גרם נוספים, עליה מספקת. ניתן להמשיך, ולאמר שכרגע משקלו ברשומות הוא 1850 גרם (מתקרבים ... מתקרבים ...).

ישנה האפשרות לספר על ביקור הרופאים של הבוקר, שאותו ערכה ד"ר רימונה, ואשר נגמר ללא שינוי. עם אותה כמות המזון ואותו מינון התרופות.

ואפשר לספר את סיפורו העגום של הטובוס, ומלחמתו העיקשת של אפרוח, בנוכחותו של הלז בגרונו. הטובוס, אותו צינור ניקלה, אך מועיל, ישב אצל אפרוח בגרון מאז יום שישי שעבר (אֶחָיו הטובוסים, עשו תורנות בארבעת החודשים האחרונים). אפרוח (גיבור חיל שכמותו), כבר אתמול, אסר עליו מלחמה. בלילה (לא ממש מאוחר, אנחנו עדיין היינו) הוא אחז בצינור מדי פעם, ופשוט משך החוצה. המשיכה גרמה ללחץ על הקיבוע (פלסטרים המודבקים לפנים), ולכאבי לחיים עזים (וכמובן בכי מצידו של האפרוח). הזהרנו את ליבי, האחות במשמרת לילה, שיש מצב לבעיות. למרות הכאב, והסכנות הכרוכות בכך, המשיך האפרוח ללחום בטובוס. מדי פעם הוא נרדם, כנראה אסף כוחות לסיבוב הקרבות הבא. היום אחרי הצהריים (אי שם באיזור ארבע) הוא חווה ירידה בסטורציה, תוך כדי בכי (מעניין מה גרם לו לבכות). אליאן, אחותו להערב, העשירה אותו בחמצן בעזרת אמבו. כששוב הוא עשה את אותו התרגיל (בכי משולב בירידות סטורציה), ד"ר רימונה בדיוק עברה פה, והחליטה לעזור. היא ביקשה את האמבו, אך לא הספיקה להשתמש בו. היא פשוט שמעה אותו בוכה. לתופעה הזו קיים רק הסבר אחד: ניצחון של אפרוח על הטובוס. בדיקה קלה הוכיחה את התאוריה, האפרוח הצליח, ושלף את הטובוס, למרות, ועל אף הקיבוע (הטובוס עדיין בלוע, אבל כבר לא ממש בקנה). הוחלט פה אחד (הפה של ד"ר רימונה) לתת לו צ'אנס. מיד הופעל המכשיר של ה – High flow, שהוכן כבר אתמול (הרי היו חשדות) בערב. האפרוח, הלום קרב, נעטף בצורת מומיה (זה מרגיע אותו), ופרש לישון. מאז הוא ישן, מדי פעם מתעורר, בוכה טיפה, ונרדם (תוך כדי בכי). מבחינה נשימתית, עד כה הכל טוב. הוא על 21 אחוז חמצן (כמו בחדר) ומעל 90 אחוז סטורציה. בן פֹּרת יוסף, שימשיך ככה.

אנחנו כבר זהירים בלשמוח. נחכה שבוע (לפחות), ורק אז נכריז על המנשם כהיסטוריה. אבל, אי אפשר, שלא להיות מרוצים מגיבורנו, שהוכיח, שהוא יודע מה הוא רוצה, ושהוא מוכן להילחם, ולסבול עבור זה. כל הכבוד תותח קטן שלי, תחזיק מעמד בלי הנשמה.

אין הרבה מה לאמר מעבר לזה. קרו היום דברים, אבל שום דבר לא בסדר גודל, שישווה לאקסטובציה עצמית אפרוחית. יש לציין, ששקלנו האם לפרסם את עובדת ניצחונו של האפרוח, מפאת עינא בישא. הוחלט, לנסות בכל זאת.

אני שם שוב את אותה התמונה. צילמתי אותה בעבר בלי לדעת, שזה הטובוס, שבסופו של עיניין יכנס לאפרוח, ויצא ממנו בצורה כה דרמטית.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אפרוח בר-מוח!! כל הכבוד - ושתמשיך לגדול עקשן קטן וחכם! כמו שאומרים בצרפתית "שאפו".
בהצלחה
ליאורה

Niv Singer אמר/ה...

מזל טוב!

oferiko אמר/ה...

מחזיק לכם אצבעות...