לא יום טוב להיות אפרוח.
זמן קצר אחרי שפרשנו הביתה, שב האפרוח לדמם. אנה, אחותו, קראה לרופא התורן. הוא, קרא לכירורג התורן, וזה הקפיץ את הכוננית, ד"ר נדיה. היא מכירה את האפרוח היטב. ד"ר נדיה החליטה לתפור את השוליים של הפתחים בבטן, בכדי לחסום את כלי הדם. בהינתן החלטה זו, סומם האפרוח באמצעות MO בשנית, ונתפר במהירות. מאותו רגע הופסקה כלכלתו לפחות עד הבוקר. ד"ר נדיה נשארה איתו קצת זמן, לוודא שהתפרים מחזיקים, בסך הכל העור שלו מאוד פריך באיזור הזה.
הוא קיבל דם ופלסמה, וישן עד הבוקר.
בבוקר הגיע ד"ר אפרתי, ובעקבות דימום נוסף (יש לו עוד חורים בבטן), החליט לתפור את שולי החור השני גם כן. שוב MO (בשלישית), שוב תפרים. הוחזרה כלכלתו.
בכדי להבין את סיבת הדימום, ליתר דיוק בשביל לשלול כמה קטסטרופות אפשריות, אפרוח נדרש לעבור אולטראסאונד לכבד, לטחול ולדרכי המרה. זו כבר לא בדיקה שניתן לעורכה בפגיה. יצאה מפה משלחת: דנה, סימה האחות, ד"ר שירה הרופאה והאפרוח בכבודו ובעצמו. פעם ראשונה שהוא עוזב את הקומה מאז הלידה (שהתבצעה בקומה למטה). פעם ראשונה שהוא עוזב את החדר מאז הניתוח האחרון (לפני יותר מארבעה חודשים). פעם ראשונה בכלל שהוא עוזב את הבניין. פעם ראשונה שלו ברכב, ופעם ראשונה שלו בשמש. לצערנו, את כל הפעמים הראשונות האלו, הוא עשה מסומם לגמרי ממורפיום. לא ראה כלום ולא הרגיש כלום. חבל.
בכל מקרה הכבד נראה בסדר גמור (שללו שחמת) וכך גם הטחול ודרכי המרה (אם כי את אלה בדקו שטחית). זו לא הסיבה לדימום. רגוע.
מאז שהוא חזר האפרוח ישן לגמרי. מורפיום מעייף. נראה שהדימום הואט מאוד. רואים מדי פעם דם, אבל לא בכמויות שהיו כאן קודם. נקווה, שהבעיה נפתרה. בכל מקרה הוא שוב קיבל דם ופלסמה, על כל מקרה.
היום קילחנו אותו בתשע (ושקלנו). במקלחת ירד לו קצת דם, כך שהמים הפכו אדומים. עובדה שגרמה לנו לסיים את האמבטיה במהירות. הדימום לא היה בעוצמה ובכמות להן התרגלנו, יחסית בסדר.
טופס שהתרגלנו לראות, הזמנת דם ומוצריו
לגבי המשקל, האפרוח עלה ב – 130 גרם מהבוקר (שקלו אותו על הבוקר, וקיבלו תוצאה של 2325 גרם). המון. כרגע הוא שוקל 2455 גרם. קצת מלחיץ עליה כזו בפרק זמן כזה. נתיעץ עם הרופאים כבר עכשיו.
תגובה 1:
כבר עברתם את פרעה ...
מצפה איתכם לרגיעה מחודשת
הוסף רשומת תגובה