יום רביעי, 9 ביולי 2008

יום 168 - ממשיכים לדמם

תמיד יש בעיה שצריך לפתור. הדימומים מהבטן פשוט לא מפסיקים. כל פעם תופרים כלי דם מדמם, ואחר מתחיל במקומו. יש לעידו כבר ארבעה תפרים מסביב לסטומה. כל תפר מיצג דימום ביום אחר. אתמול נתפר הרביעי, וחשבנו שזהו זה. אולי בגלל שהתפר הזה היה במקום הפנוי האחרון, אולי בגלל שנחה עלינו רוח טובה אתמול. בכל מקרה לא צדקנו.

הרגע סיימנו מקלחת ושקילה בתוצאות מעודדות. עידו הקטן עלה בעוד שלושים וחמישה גרמים. כרגע משקלו עומד על 2660 גרם. אני חושש להשמע שמח חס וחלילה או אופטימי רחמנא ליצלן, אבל העליות בימים האחרונים, גורמות להרגשה טובה.

משום שאתמול ד"ר אפרתי הבין, שיש מצב לשקול ניתוח מוקדם יותר, הוא רצה לבדוק היתכנות. בבוקר נקבע לעידו תור לצילום הדמיה של המעי. הרצון היה להכניס למעי חומר ניגודי, כזה שיראה בצילום. לצורך כך הכניסו זונדה מהסטומה הרשמית (זו שבעבר הייתה חסומה) לכיוון הסטומה החדשה (זו שעד לא מזמן איכלסה את ה T tube). הזונדה מחוברת למזרק, שמכיל את חומר הניגוד. הצינור אכן הגיע למקום שרצו (לסטומה החדשה), אבל גרם לדימום. הוחלט לבטל, ולחכות לעליה נוספת במשקל.

בביקור הרופאים פקדה לו ד"ר רימונה עוד חמישה סמ"ק של מזון (מונוגן), כך שכרגע הוא מקבל 55 סמ"ק לכל ארוחה. במידה והוא עירני, מוסיפים על זה עוד עשרה סמ"ק בבקבוק.

עד שעות אחרי הצהריים עידו ישן שינה טובה. ואז הוא התחיל לדמם שוב, מאותו האיזור בגוף (בבטן מסביב לחור של הסטומה). הפעילו על הפצע לחץ, והדימום נעצר. בינתיים הזמינו פלסמה ודם. התחילו לתת. אחרי זמן מה הדימום התחיל שוב, שוב לחץ על הפצע, שוב נעצר. ככה ארבע פעמים היום (אפילו ברגע זה). כבר לא תופרים, ההיגיון מאחורי זה הוא, שנגיעה במקום מזיקה יותר מאשר מועילה. כרגע ההוראה היא, ללחוץ כאשר מתחיל דימום, בכדי להפסיק אותו. את הדם שהוא יאבד, ישלימו.

30cc פלסמה ב - 60cc מזרק


כרגע אנחנו מחכים לכירורגית התורנית, אולי יהיה לה פתרון, אולי לא. בכל מקרה אין זמן לכתוב יותר, נשלים מחר.

אין תגובות: