כרגע אין חידושים והמצאות בנושא המשקל. את זה של אתמול כבר עדכנו מעל במה זו. את המשקל של היום עדיין לא מדדנו, הילד ישן חזק מאי פעם (מזל שהוא מחובר למוניטור, אחרת היינו צריכים לשים לו נוצה ליד האף).
את הימים האחרונים, כולל היום, אנחנו מעבירים בדיסוננס. אנחנו מאוד מעוניינים בניתוח, הרי הוא בכל מקרה צריך להתבצע מתישהו (לא נשאיר אותו עם המעיים בחוץ כל חייו). הרגשת הבטן שלנו (אין לנו כלים אחרים) אומרת, שכדאי לבצע, מה שיותר מהר. בסופו של עיניין כל המומחים אומרים, שההבדל של עוד קילו במשקל הוא לא משמעותי מבחינת הסיכון והסיבוך בניתוח. לכן התאריך שנקבע לניתוח, הוא מבחינתנו טוב. חלק מהרופאים טוענים, במידה לא מבוטלת של צדק, שעדיף שעִדּוֹ יתחיל לעלות במשקל בקצב טוב, ולדחות את הניתוח. זו טענה נכונה, ברור שאם הוא יעלה במשקל בצורה סדירה כארבעים גרמים ליום, תוך חודש הוא ינותח בצורה בטוחה יותר (ולו בקצת). אנחנו פשוט כבר מכירים את האפרוח הקטן, הוא מסוגל להראות עליה של יותר מזה במהלך השבוע הנוכחי, הניתוח יבוטל (ידחה), ויום מחרת הוא ירד או יחזור לדשדש. במקרה כזה לא השגנו כלום, אולי אף הפסדנו.
כרגע אנחנו לא יודעים אם לקוות לעליה יפה במשקל או לקוות לעליה מתונה. האם ארבעים גרם עליה זה מאורע משמח או שמא בעייתי. אפילו הדבר הקטן הזה שהיה חד וחלק (עליה זה טוב!) הפך לשטח אפור.
הטיול של אתמול לא היה לחינם. ד"ר אפרתי היה פה היום עם תוצאות האמת. המעיים פתוחים, אבל מנוונים - צר. מרגישים בצילום, שלא השתמשו בהם מזמן. מה שנכון, נכון. דבר זה מעלה חשש לגבי החיבור שלהם. מחר יתחיל ד"ר אפרתי, לעשות חוקנים לחלקי המעיים שלא בשימוש, בכדי להכניס אותם לשימוש. הציפיה היא שהם יתרחבו כתוצאה מכך (בסך הכל מתחילים להפעיל את העסק). לפחות עכשיו יודעים מה עומד מפני המנתחים, פחות או יותר.
מבחינת ביקור הרופאים, לל"ש. כולם ביקרו אותו היום, חלק התאכזבו מהירידה במשקל, חלק הסתפקו במנוד ראש. כבר לא ממש מתרגשים ממנו. שום דבר לא מפתיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה