יום שישי, 11 ביולי 2008

יום 170 - שמש

האפרוח הזה, מפתיע כל יום מחדש. אחרי העלייה המטאורית של אתמול, הציפייה הייתה לירידה היום (אם כי תקווה לעליה היתה ועודנה). ממתי עידו עומד בציפיות? האיש מלא הפתעות כרימון. בשקילה של תשע הוא עלה עשרה גרם, כך שהוא כרגע 2820 גרם (ד"ר רימונה זורחת). אמנם זו נשמעת עליה מינורית, אבל בשילוב עם אתמול, הילד עשה חיל.

כולם מחכים להגעה המיוחלת לארבע קילוגרמים. כיוון שכך, נקווה שגם מחר תהיה עליה (הפעם גדולה יותר).


משפחתיות בשמש

היום היה יום דל בארועים, איזה יופי. לפני ביקור הרופאים הבוקר, יצאנו: קטי, דנה, עידו ואני למרפסת שבין הקומות כאן. לראות קצת שמש. עידו הקטן הסתנוור מאוד, בסך הכל לא ראה הרבה שמש בחייו. השאלתי לו את משקפי השמש שלי. נשארנו חמש דקות בחוץ, אבל זה עשה שינוי גדול. עידו הפך לעירני הרבה יותר, נשם יותר טוב ובסך הכל נראה שמוצא כן בעיניו.

עידו תופס שמש וחתיכות (האף מימין למעלה שייך לי)


הוא נרדם על הידיים שלי למשך השעה וחצי הבאות, ולקראת שתיים עשרה בצהריים הוא חזר לעריסה. אחת לכמה שעות הוא דימם בצורה קלה מאוד (קלה, יחסית לדימומים הגדולים. לו הייתי בבית, הייתי נלחץ גם מאלה). וידאנו שהדימומים נפסקים, והמשכנו בחיינו.

קצת לפני חילופי המשמרות לקחו לו את כל בדיקות הדם האפשריות (LFT, ספירה, רְטִיקוּלוֹצִיטִים, אלקטרוליטים, בילירובין וקפילרה). הסבר קל: רטיקולוציטים – תאי דם צעירים, רצו לוודא שעידו ממשיך לייצר דם (לפעמים כאשר מקבלי כאלה כמויות של דם, הגוף מתעצל לייצר משלו).

התוצאות טובות. תפקודי הכבד שלו השתפרו מאוד (המונוגן הזה – קסם). האָלְבּוֹמִין שלו נמוך (אלבומין החלבון העיקרי בדם. אחראי על הובלת חלבוני אחרים, ומניעת זליגת הנוזלים מחוץ לכלי הדם), וכך גם האשלגן. עם האשלגן יחכו, לגבי האלבומין, רשמו לו מנת פלסמה נוספת (30 סמ"ק). הוא מקבל אותה עכשיו.

נקווה ליום שקט גם מחר. יום הכולל עליה נוספת במשקל, ושאינו כולל דימומים.

אין תגובות: