הפוסט של אתמול לא חתם את היום. עדו דימם בהפסקות גם בהמשך הערב. בסופו של דבר נלקחה בדיקת ה - 'קרוס', וניתנה לו מנת דם. אם כבר דקרו אותו לבדיקה, ואם כבר הוא בוכה, אז למה לוותר על שקילה ומקלחת. בערך באחת עשינו את זה. איך נאמר? כצפוי? עדו השיל מעליו תשעים גרם, ושקל 2880 גרם. ד"ר רימונה טענה, שעם סטרואידים לא אמורים לעלות במשקל (יש לציין שלא דיברו על ירידה, רק על חוסר עליה).
כשהתקשרנו בארבע בבוקר, דווח לנו, שהעירוי סטה, ולכן הופסק מתן הדם אחרי 18cc. פשוט החליטו לא לחדש. בארבע וחצי הוא שוב דימם. הוא עשה את זה עד שמונה בבוקר. כבר שהובן, שהדימום הזה לא הולך להיפסק, חודש העירוי, והמשיכו עם הדם, אפילו הוסיפו עוד עשרה cc. בסך הכל ארבעים.
ד"ר אפרתי הגיע בשמונה לערך, ושוב תסמונת המכונית במוסך. עדו לא דימם לא משנה מה עשו לו. מה שכן, בגלל כל הדימומים, ובגלל שכל הזמן פתחו את החולצה שלו לבדיקה וניקוז הדם, חום גופו ירד עד ל 35.8 מעלות. הוציאו אותו מהעריסה, והעבירו אותו לאינקובטור פתוח. מבחינתו זה שידרוג. המיטה גדולה כפליים, מעין סדין חשמלי מחמם, ותנור ספירלה מלמעלה (כחלק מהמיטה). נעים. זה גם שדרוג מבחינת האחיות ומבחינתנו, יותר נוח לגשת, להחליף, לחבק וכו'.
ליבי, עִדּו ואינקובטור פתוחֹ
רשמו לו עוד מנת דם (של 40cc) ועוד מנת פלסמה (30cc). קיבל הרבה מוצרי דם הבחוריקו. הוציאו את שקית הסטומה, כדי שנראה ישר שיש דימום. זה אומר שכרגע, מחליפים פד גאזה כל חמש דקות – במקום השקית. עבודה קצת סיזיפית, אבל אומרים שהיא תשתלם בסוף. בסך הכל, מה שמנסים לעשות, הוא לרפא את הפצע, ולדחות את הניתוח כמה שיותר. כרגע נראה, שאלו נסיונות עקרים.
אנחנו עדיין חוככים בדעתנו (בעצה אחת עם הרופא והאחות) האם לשקול ולקלח אותו עכשיו או לדחות את זה. יש לנו קצת זמן להחליט, בתשע זה בכל מקרה לא יהיה, עדו בדיוק נרדם, לא נעיר אותו לשם כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה