אתמול בעת היותנו בחתונה, סווטה כתבה לנו הודעת טקסט. בהודעה נאמר, שעִדּוֹ הקטן שוקל 2458 גרמים (המשקל הזה לא מעגל לחמישיות, אלא למספרים זוגיים). עליה נאה של 78 גרם. נתון משמח, אם כי נתון בספק (נוזלים). כיוון שההודעה מסווטה הכילה גם שורה, לגבי העירוי שסטה, וידענו שהוא לא יחודש, היה ברור שהיום תהיה ירידה. בכל מקרה, ההודעה זו עזרה לנו מאוד (מוראלית), ופתחה בפנינו את רחבת הריקודים.
את הלילה הוא העביר בנעימים. ישן. אנה, אחותו בלילה, דווחה מתוך שיעמום, שהכל בסדר.
בוקרו של יום שישי הוא בדרך כלל בעל המון התרחשויות (סוגרים דברים לסוף השבוע). הפגיה אכן געשה, תינוקות הלכו הביתה, אחרים התקבלו (ויקח להם זמן עד שילכו). אנחנו, היינו בשקט. ד"ר היימן ביקר את האפרוח על הבוקר. הוא הגדיל את כמות האימודיום במנה (שלוש פעמים ביום 0.3 מיליגרם), ושינה את הפקודות לאוכל. מעתה הוא מקבל את המונוגן, 50 מיליליטר בכל ארוחה. עד יום ראשון, זה החומר הזנה היחיד, שהוא יקבל. מיחסים פה כבוד גדול לחלב אם, אם מישהי רוצה לתת חלב אם, לא יעזו להגיד לה, לא. יש לזה הרבה סיבות, אף אחת מהן לא נובעת מהאמונה, שחלב אם טוב יותר לילד מאשר הנוסחאות למינהן. בשל כך, נשאלנו (יותר נכון דנה) האם אנחנו רוצים לתת חלב אם במקום כמה ארוחות. וויתרנו, אנחנו לא אנשי אידיאולוגיה בסוגיה הזו (יש פה גם כאלו).
בתשע כבר האכלנו אותו במונוגן. הפרצוף שהוא עשה בטעימה הראשונה, סיפר את כל הסיפור. עדו שונא את הטעם הזה. הוא ממש התאמץ לא לאכול, אבל האינסטינקטים גברו עליו. הוא אכל 10cc בבקבוק ועוד 40cc דרך הזונדה. בשתיים עשרה הוא כבר אכל 8cc בבקבוק, ובשלוש ממש הכרחנו אותו לגמור את זה. אומרים, שהוא יתרגל.
משתיים עשרה הוא ישן, בהפסקה קצרה להאכלה בשלוש, עד תשע בערב. בשש אפילו לא טרחנו להעיר אותו להאכלה, שיגדל קצת, שינוח.
בשקילה של עכשיו הוא רשם 2420 גרם, ירידה קלה של 40 גרם. חשבנו שהוא ירד יותר. בסך הכל הוא קיבל הרבה פחות נוזלים היום (אין עירוי), ושונתה כלכלתו (שזה תמיד מסבך).
2 תגובות:
ליניב דנה ועדו
מחזיקה אצבעות
טובה נוף
עדו אתה מקסים אנחנו כבר מאוהבים בך יהודית
הוסף רשומת תגובה