יום שגרתי ושליו עבר על האפרוח שלנו. נכנסנו לשלב של המתנה. מחכים לניתוח, עד אז התקווה היא שלא תהיה החמרה במצב. המפחיד הוא הדימומים. אנחנו מקווים, שהמצב ישאר כמו שהוא מבחינה זו. בינתיים כמות הדימומים ירדה (אחרי התפירה של אתמול), התדירות לא ירדה.
עִדּוֹ ישן עכשיו, והוא היה במצב הזה רוב שעות היום (טוב מאוד, סוףסוף הוא קצת שליו), לכן לא שקלנו אותו בתשע, ולא בכלל. ישקלו אותו בלילה, נמתין במתח לתוצאות.
את הבוקר התחלנו כשעדו על הידיים של יוליה, אחותו. מהר מאוד הוא עבר דירה לידיים של דנה. שם הוא שָׁכַן כמה שעות, ועבר לידיים שלי. מצאנו לו מצב חדש. שמים כרית (כזו שישנים איתה בדרך כלל) על הברכיים (לרוחב) ואת עדו עליה. הוא מאוד אוהב את המצב הזה. למעשה הוא היה על הידיים מתשע בבוקר ועד שלוש אחרי הצהריים, כמעט בלי הפסקה (למעט החלפות).
קצת שחררו את הרסן בנושא האכילה מבקבוק. אנחנו עדיין מגבילים, בסך הכל עוד מעט יהיה אסור לו לאכול בכלל (אחרי הניתוח). לא רוצים להרגיל אותו, ולקחת לו את זה אחר כך.
את ביקור הרופאים היום (שהיה סטנדרטי סוףסוף), ערך ד"ר בטש – לל"ש. ד"ר היימן גם בא להציץ באפרוח החמוד.
משחקים
תגובה 1:
דודה קרן שולחת נשיקות וחיבוקים מלונדון. מוסרת שקנתה הרבה מתנות לבונבון.
חיבוקים
הוסף רשומת תגובה