אלפיים שמונה מאות ושלושים, זה המספר שמייצג את אתמול. מה שאומר, תיסוף של חמישה עשר גרמים לאוסף הגרמים יקר הערך של עִדּוֹ. לא מרשים מדי, אבל חיובי. כיוון שמתכוננים לניתוח בקרוב, אנחנו רוצים שעדו יהיה במצב אנאבולי. מצב אנאבולי, מבחינתנו, זהו מצב בו הגוף גדל, בונה את עצמו. רצוי, כתוצאה מאכילה (בתהליך אנאבולי נבנות מולקולות גדולות מיחידות קטנות על ידי ניצול אנרגיה). המצב ההפוך נקרא מצב קאטאבולי. מצב בו הגוף מנצל את המאגרים שלו, זאת אומרת מרזה. עדו אמור להיות במצב אנאבולי בניתוח, כך שאנחנו רוצים לראות עליה במשקל לאורך השבוע הקרוב (לא נריב על כמה).
השמועות שהסתובבו פה אתמול, היו טיפה לא מדוייקות. הצוות פה רואה עין בעין איתנו (כך שקשה להיות לא מרוצים) את נושא הניתוח ומועדו. ידחו את הניתוח אם האפרוח יגדל כחמישים גרם ליום, ויפסיק לדמם. אם זה יקרה אנחנו נהיה מבסוטים, אבל אם נהיה ראליים ... זה כנראה לא יקרה.
ממחר מתחילים להתכונן לניתוח. מה יש להכין? את עדו. מה אצלו? להעביר אותו למצב אנאבולי (כרגע הוא שם), לחזק את גורמי הקרישה בדם (בסך הכך יחתכו אותו, ויהיה שם אדום לגמרי), לחזק את מערכת החיסון (בטן פתוחה טיפה יותר רגישה לזיהומים, מאשר זו הסגורה) ולנסות להבין מה יש לו בפנים עוד לפני שפתחו (הַדְמָיוֹת של המעיים).
עד ארבע וחצי לפנות בוקר הילד ישן שנת ישרים. מאז הוא היה ער. האפרוח לא היה מוכן לשכב על המיטה יותר משלוש דקות. ידיים או בכי. כך שהוא עבר מיד ליד במשך שמונה שעות. אחרי הצהריים שיכנענו אותו להרדם במיטה, ומאז הוא ישן. כיוון שכל חמש עד עשר דקות בודקים לו את הבטן, קשה להרדים אותו. עד שהוא נרדם, מעירים אותו לבדיקת בטן (ואולי החלפה של הפדים, ואפילו הטיטול). קשים חיי האפרוחים.
שוב הוא לא ישקל בערב, אלא רק בלילה. רק מחר נדע את המשקל. רק שלא ירד.
תגובה 1:
מחזיקה לך אצבעות אפרוח.
אורטל
הוסף רשומת תגובה